עקשנות

משה שלום רב, השתדלותכם במצבים אלו ראויה להערכה – לא פשוט להישאר רגועים מול התפרצות זעם של פעוטה בת שלוש. בנוסף לכך, עליכם לחשוב יחד מהם הגבולות שהנכם רוצים, שיעברו לבתכם, ומהם העקרונות שלכם במשפחתכם. אלו יסייעו לכם לבנות מערך של גבולות מולה. כדי למנוע מאבקי כוח, יש לחזות מראש מה יכול להוביל לכך, למשל: ההחלטה מי יאכיל אותה. אם העניין אינו עקרוני ושניכם זמינים באותה העת, ניתן לשאול אותה מראש, במי היא בוחרת שיאכיל אותה היום. אולם אם המצב אינו מתאפשר, יש להציב גבול ולומר לה,למשל: היום אבא מאכיל אותך, כי אמא צריכה לקפל כביסה. כלומר, יש להודיע לה מראש מה הולך להיות בכל סיטואציה, כשאם יש אפשרות להציע לה לבחור בין שתי אופציות, לאפשר זאת, ואם לא, לקבוע עובדה. אם היא בוחרת לבכות ולצעוק, אפשרו לה להרגע כמו שאתם עושים כעת. בכל מקרה עודדו אותה על התנהגות טובה במילים כמו: אנו שמחים שבחרת להרגע מהר, היום מאוד נהנתי להיות איתך, איזו ילדה בוגרת היית היום, ראינו שהיה לך קשה, לא נורא, אנו בטוחים שמחר תשתדלי ותצליחי וכו'. גבולות ברורים ועידוד יעשו את העבודה. ישר כוח ובהצלחה, שירלי