ילד מקסים עם בעיית התנהגות??או מה??
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
אני אמא ל- 3 ילדים. בן 10 בן 3 ובת שנה וחודש. בני בן 3 מקסים בוגר מאד ואחרי מדבר הצורה מאד שוטפת, נכנס למעון בגיל שנתיים והיה פעיל ומקסים. עכשיו נמצא בגן של 31 ילדים עם גננת ועוזרת. הגננת עידכנה כי בני לא משתתף בפעילויות הקבוצתיות בגן ומשחק לרוב לבדו. בהתחלה כשהגננת הייתה זורקת לי הערות בבקרים הייתי חושבת כי היא משווה אותו ללבני הגדול שהיה באותו גן. אינו מקשיב לגננת-דוגמא הגננת מבקשת לסדר להתארגן לצאת לחצר, והוא נכנס לפינת הספריה . בריכוז הוא יושב כי הוא יודע שאסור לו לקום אך הראש שלו במקום אחר לטענתה. בבית אני שמה לב כי הוא תמיד מנסה למשוך אותי לפעילויות שהוא רוצה ומסרב להקשיב להוראותיי, בנוסך כשאני מתעקשת על משהו ומסרבת לבקשתו הוא מיד מתחיל בבכי וצועק עליי ומתחיל להסביר לי למה ואיך...... זכור לי שהמטפלת במעון הייתה מספרת לי שהוא נמנה בחבר'ה של 4 ילדים שתמיד עשו הכל ביחד. בתקופה שלאחר הלידה של בתי הקטנה היה שוהה במעון עד שעה 5 ולאחר מכן הייתי משתדלת לתת לו תשומת לב עד כמה שאפשר כדי לנסות ולצמצם תופעת קינאה באחותו שרק נולדה. אחיותיי היו לוקחות אותו הרבה אליהן ובעלי היה מבלה איתו גם הרבה. לקחתי אותו למרפה בעיסוק ששללה כל בעיה ואף הגדירה אותו כחכם מעבר לגילו במיוחד שלא הייתה לה שפה משותפת עם בני ולמרות זאת התחבר אליה וביצע כל פעולה שדרשה . אנחנו מחכים לתור אצל נוירולוג ולהתפתחות הילד שלרוב לוקח עד חצי שנה. אני חוששת שאני ממתינה למשהו שאינו צריך אך אינני יודעת לאיזה כיוונים אחרים לפנות. שאלותיי: 1. האם זה לא טבעי בגיל הזה שהילד מנסה לתמרן אותנו כדי להשיג את מבוקשו?? 2. ההתחברות המיידית שלו עם המרפה בעיסוק לא מעידה שאין לו בעיה של תקשורת?? 3. איזה כיוונים נוספים אני יכולה לבחון??האם זה יכול להיות רגשי?? 4. לאחרונה אני מרגישה שהוא יותר קשור אליי ולא לאביו שלא כמו בתקופה שלפני, האם זה קשור איכשהו?? ניסיתי לתת לך את כל הנתונים שחשבתי שיעזרו לך במתן תשובתך. תודה הראש-אימא דואגת
לולי שלום רב, בנך עדיין מאוד צעיר, וחלק מן ההתנהגויות שתארת הנן שכיחות ונורמטיביות לגילו. יחד עם זאת, אם ישנן התנהלויות, שמדאיגות אותך או את הגננת יש לבררן עד תום. בנוסף לכך, נראה שבנך בודק את מערך הגבולות שלך ואת רגשות האשם שאולי יש לך מולו. עלייך לברר עם עצמך אלו גבולות את רוצה להציב לו, ולהיות עימם עקבית וחד משמעית. את יכולה לפנות להדרכת הורים לשם כך. כמו-כן חשוב שתשוחחי עם הגננת, ושתבקשי ממנה את עזרתה כיצד היא רואה את מצבו של בנך, ומה היא אומרת ? ראי עימה כיצד היא יכולה לסייע לו במסגרת הגן. גננת מנוסה יכולה מאוד לעזור במצבים אלו. שבוע טוב והמשך חג שמח, שירלי