מעבר לחטיבה

שלום רב, דאגתך אינה בכדי - המעבר לחטיבת הביניים אינו פשוט ואינו קל הן לילדים והן להורייהם, כשמעבר זה מתנגש בעוצמותיו ובמורכבויותיו של גיל ההתבגרות. הילדים מתמודדים בחטיבת הביניים עם חוויות שונות מאלו שהיו רגילים עד כה ושעם חלקן קשה להם להתמודד ולהכיל. חברת השווים (החברים) מהווה קבוצה משמעותית, והלחץ החברתי והלימודי הנו רב. בתך שינתה באופן משמעותי את התנהגותה בשנה האחרונה. מצד אחד, יכול להיות שזו הדרך שלה להתבגר , אך מן הצד השני שינוי זה מעורר נורה אדומה, כמו שחשת היטב, וזאת עלייך לבדוק ולברר היטב,כדי לראות שבתך אינה מצוייה במצוקה כלשהי. כדי שבתך תשתף אותך ברחשי ליבה, עלייך לפתח עימה יחסים טובים של קבלה ללא תנאים וללא ביקורת. הזמיני אותה לפגישה נחמדה רק של שתייכן מחוץ לבית. שוחחו על כל מיני נושאים, למשל: מוזיקה, פייסבוק, אופנה, נעלים, בנים, תוכניות טלוויזיה ועוד. שמעי מה שיש לבתך לומר ללא הערות שלך, וספרי לה על תחומיי עניין שלך. שתפי אותה בדאגתך, ובקשי ממנה שתאמר לך את דאתה בעניין. הציעי לה את עזרתך לפי הצורך והדגישי בפנייה, שאת כאן בעבורה לכל הנדרש. הקפידי לקיים שיחות אלו באופן עקבי, גם אם היא "מנפנפת" אותך או מכנה אותך "חופרת" – השתדלי לא להפגע ולא להעלב. בנוסף לכך, בדקי את הפייסבוק שלה (רצוי מאוד בהסכמתה) ואת המחשב לראות האם שם יש דבר מה המורה על מצוקה. שוחחי עם חברותייה ובקשי את עזרתן. אם הדברים הללו אינם עוזרים, ניתן להציע לה שיחות טיפוליות עם איש/אשת מקצוע, כדי שתקבל מקום ניטרלי ומכוון לרחשי ליבה. חשוב להעביר לה את המסר, שאינך מתכוונת לוותר – לא לה ולא עלייה. שולחת לך הרבה כוחות ואורך רוח - בהצלחה, שירלי