עזרה בבקשה

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

02/03/2011 | 14:49 | מאת: שירה

שלום, יש לי בעיה שאני חייבת עזרה ואני לא מצליחה להגדיר את הבעיה אז אני פשוט אתן דוגמאות. יש לי בן בגיל 7, בת בגיל 3 וחצי ותינוק בן 10 חודשים. הבן הגדול שלי הוא ילד חכם אפילו הגדירו אותו מחונך ילד טוב שעוזר ממש מתוק אבל יש לו לפעמים ויכוחים איתי שמוציאים אותי מדעתי ואני אתן דוגמאות: - כשצריך לקחת אותו לחוג הוא שואל מאה פעם אם אנחנו נאחר לפני שיוצאים מהבית אפילו שיש עוד שעה. בפעם הראשונה והשניה אני אומרת לו שיש עוד זמן בפעם השלישית או הרביעית אני אומרת לו שלא ידאג ואף פעם לא איחרנו בפעם החמישית אני אומרת לו עוד פעם אחת אתה שואל ואנחנו לא הולכים לחוג. ואז יש שקט וכשמגיע הרגע ללכת לחוג אני קוראת לו שיבוא והוא אומר לי - את אמרת שאני לא הולך לחוג אז אני לא הולך לחוג. - למשל הוא אמור ללכת למסיבת פיגמות בערב וכל היום הוא מציק לאחותו ולא מקשיב ואז אני אומרת לו אם תמשיך להתנהג ככה אני לא בטוחה שתלך למסיבת פיגמות. ואז בהפגנתיות הוא הולך מוציא מהתיק שהכין את כל הבגדים מוריד נעליים ואומר לי טוב אם את לא מוכנה שאני אלך למסיבה אז אני לא אלך. אני ובעלי קוראים לו לא פעם בפניו פולניה זקנה... מה עושים????

לקריאה נוספת והעמקה

שירה שלום רב, איזה ילד מקסים יש לך. בדרכו הנפלאה הוא מבקש ממך להיות רציניית, כשאת " מאיימת" עלייו. לא רצוי לומר לילד "לא" ולהתכוון ל"אולי". אם בוחרים להעניש את הילד, העונש צריך להיות הגיוני כתוצאה טבעית ממעשיו. לא ללכת לחוג או מסיבה אינו עונש שקשור לנדנודיו או להצקותיו. יכול להיות שבנך רוצה "קצת יותר" תשומת לב בהתמודדותו עם אחייו הצעירים, וזו דרכו להשיגה. יש לתת את הדעת למקום שלו בבית, ולאפשר לו להיות הבוגר והמוביל בבית, למשל: לעזור בטיפול האחים הצעירים, לערוך את שולחן האוכל או כל תפקיד כיד הדימיון הטובה. בעניין הויכוחים, יש להעביר לו מסר ברור "שאין ויכוח". הורים לא מתווכים עם ילדיהם. את צריכה לעזור לו במקומות שקשה לו, לדוגמה לפני החוג: ניתן לרכוש שעון עצר (יש אותם גם בפלאפון), או שעון דקות, ולכוונו כשעה לפני החוג. יש לומר לילד, שהשעון אחראי עכשיו להודיע לו מתי הגיע הזמן ללכת לחוג. הפעילי את השעון והראי לבנך כיצד הוא עובד ואת צלצולו. אם הילד פונה אלייך טרם הזמן, הפני אותו שוב לשעון לבדיקה. יש צורך בעקביות, בחזרתיות ובחד משמעייות, כל פעם שבנך יבוא לשאול אותך החזירי אותו לשעון ואמרי: אני לא אחראית על הזמן. השעון יאמר לך מתי אנו הולכים לחוג. לגבי הקשר לאחות הקטנה, רצוי להמנע מהתערבות בריבים ובהצקות בין אחים. חזקי את ילדייך במילים כמו: אני סומכת עלייכם. אני יודעת שאתם תדעו להסתדר היטב זה עם זה. יש לשים לב, שההצקות לא תגענה לאלימות פיזית (גם לא קלה). במקרה שהם עוברים את הגבול (אותו קבעי לפני, ויידעי אותם על כך), הפרידי בינייהם לכמה זמן, שירגעו. אם הם רבים על צעצוע או על צפייה בטלוויזיה, ניתן לכבותה או לקחת את המשחק לזמן מה. ולסיום, אמירות כמו "פולנייה זקנה" עלולות לחזק ולקבע התנהגויות בלתי נאותות. הקפידי לחזקו במקומות בהם הוא טוב ובכוחותיו. כל טוב ובהצלחה, שירלי

12/03/2011 | 15:53 | מאת: עידית רונן כספי

שלום שירה כיועצת חינוכית ומאמנת הורים לשינוי, אני מזהה אצל בנך הזמנה לשיחה בענין החוג. שאלותיו הרבות לפני זמן היציאה מראה שמשהו בענין החוג מטריד אותו. אולי הוא חושש מתגובתך אם יגיד בצורה ישירה שהחוג לא מענין או שילד מסוים מטריד אותו כל סיבה שהיא. לכן הוא בוחר בדרך עקיפה של "נדנוד". שאלה לי אליך:מה הקשר בין מסיבה עם חברים להצקה לאחותו? על הצקה תגיבי בהפרדה או במשחק משותף שאת איתם. ילדך הגיב בכעס על הרעיון שלא ילך למסיבה שאולי מאוד חשובה לו.תנסי דרכים חדשות. בהצלחה עידית רונן כספי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי