בן שלוש עושה דווקא

שלום לך, אני רוצה לציין שבני גמול מחיתול למעט הלילות למעלה משלושה חודשים, מידי פעם בורח לו פיפי כשהוא מרוכז במשחק או בטלביזיה ואני לא מתרגשת רק מזכירה לו שהוא צריך ללכת לשירותים כשלוחץ לו. במהלך החודש וחצי האחרונים יש רגעים שהוא פשוט עושה בכוונה ובודק את התגובות שלי כמו למשל: יושב על הספה ואומר לי שיש לו פיפי ופשוט עושה בלי להתרגש ומסתכל עלי או נעמד על השולחן בסלון בזמן שאני במטבח וגם כן עושה פיפי עליו. כמובן אני ישר מעבירה לפינת החשיבה ומסבירה לו שזה לא בסדר ופיפי עושים בשרותים. באחת הפעמים ששמתי אותו בחדר ואמרתי לו לחשוב על מעשיו הוא פשוט חירב את כל החדר בפיפי בכוונה וזו הפעם הראשונה שהוא עשה גם קקי על הרצפה גולת הכותרת היא שאתמול עזבתי אותו ואת אחיו בן השנה וחצי לשחק בסלון 3 דקות ואני חוזרת ורואה שהם יושבים על הרצפה ומשחקים עם קקי כאילו הם מציירים בצבעי גואש, הם היו מלאים מכף רגל ועד ראש בקקי. אני מצטערת להודות שנישברתי ופשוט התחלתי לצעוק על שניהם כמו משוגעת, אני יודעת שזה לא נכון לעשות אבל פשוט איבדתי את השפיות לרגע. אני גם רוצה לציין שהוא ילד מקסים שמקבל המון חום ואהבה משתדלת לשחק איתם ביחד ולחוד, עוזרת לו לקבל את המרחב מאחיו שלא יפריע לו משתפת אותו בדברים מסבירה לו כל דבר והוא ממש משתף פעולה. כמובן שיש את הרגעים של הבריחות בהתנהגות אבל אני לא נכנסת ללחץ מהן. בבקשה תעזרי לי למצוא את הפתרון לבעיה תודה ליאת