ריחוק מבתי
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום אני אב לילדה בת שנה וארבעה חודשים. מעורב מאוד בגידולה מיום היוולדה . מאכיל, מקלח, מתעורר בלילות, מחבק מנשק, מקריא סיפורים ושר שירים וכדומה. בחודש האחרון בתי כלל לא ניגשת אליי, ברגע שאני מתקרב אליה כדי להרים אותה, להאכיל אותה, לשחק איתה, להרדים אותה או קם אליה בלילה , היא בוכה בכי היסטרי ומבקשת כל הזמן את אמא. היא לא מוכנה שאעשה איתה כמעט שום דבר. אני צריך ממש "לעבוד" קשה כדי שהיא לא תתנהג כך איתי. לא היה שום אירוע מכונן שייצר תגובה כזאת מצידה, זה החל ממש פתאום ואשתי ואני ממש לא יודעים מה לעשות נוכח המצב הנוכחי. האם ידועה לך על תופעה מסוג זה בגיל כזה? מה יכולה להיות סיבה להתנהגות כזאת? מה ניתן לעשות כדי להחזיר את המצב לקדמותו? אשמח מאוד לעזרה - המצב מאוד מתסכל. המון תודה .
שלום רב, פעוטות וילדים עוברים שינויים רבים ומשמעותיים במהלך שנות חייהם הראשונות, למשל: מתינוק חסר אונים לילד עצמאי ומתפקד. בתך נמצאת בשלב שבו היא מרגישה צורך להצמד יותר לאמה התנהגות זו הנה שכיחה ונורמטיבית. הנך אב טוב ומעורב בגידולה של בתך, ועל-כן חשוב שלא תיפגע ושלא תעלב מהתנהגותה, זו אינה מכוונת לפגוע בך. המשך להתנהל מולה כמו שנהגת עד כה. תהיה שם בעבורה ולצרכייה, אך אם היא דורשת להיות עם אמה אפשר זאת - אם הדבר ניתן. כלומר, אם אשתך נמצאת בסביבה וזמינה בעבורה. חשוב להיות עימה עניינים - לא להעיר לה על כך, לא לבקר אותה ולא לחזק התנהגות זו אצלה. יש לעודדה במילים כמו: מאוד נעים לי להיות איתך, אני גאה להיות אבא שלך, כמה אני שמח לקרוא לך סיפור היום ועוד. אם תתעלם מהתנהגות בלתי רצוייה ותעודד התנהגות רצוייה, בטוחני ששלב זה יעבור במהרה, והקשר ביניכם יהיה טוב מתמיד. שולחת לך אורך רוח ובהצלחה, שירלי