תלמידת כיתה א

שלום רב, אני אמא לעמית ילדה בת 6 מקסימה ונבונה,ילדת סנדדויץ לאח גדול בן שמונה ואחות קטנה בת שנתיים וחצי.כצפוי בכיתה א' יש יותר דרישות גם מבית הספר וגם בבית, ועמית אדישה וחוצפנית, מטלות פשוטות שהיא אמורה לעשות לבד כמו להתלבש ולהתארגן בבוקר ובערב היא אינה מוכנה לעשות בטענה ש:"לא אכפת לי" או "לא בא לי" כמובן שכך גם בנושא שיעורי הבית. היא מזלזלת בנו מדברת לא יפה ומרבה לכעוס ולבכות כשאנו כועסים על התנהגותה. נסיתי בטוב ניסיתי בעונש, נסיתי לדבר איתה אך כלום לא הועיל. אתמול אף קיבלתי מכתב מהמורה שגם בכיתה עמית לא משתפת פעולה. בנוסף היא מאד מפחדת ללכת לשירותים לבד, להתקלח לבד וכו' אולי זה שלב התפתחותי רגיל שחולף אבל זה התירוץ שלה. אני מרגישה שאני מאבדת אותה שהיא חומקת לי בין האצבעות, איך אני יכולה לעזור לה? אמרתי לה מה אני מצפה ממנה בצורה ברורה, למשל: הסברתי ששיעורי בית אני יכולה לעזור אך היא זו שצריכה להכין. היא מצידה מציבה לי תנאים ולא מוכנה אפילו לפתוח את התיק. מה עליי לעשות כדי להבהיר לה התנהגות רצויה? (מילים לא עוזרות).גם בשנה שעברה בגן קיבלתי תלונות מהגננת שהיא וחברתה הטובה מתנהגות בצורה לא מתאימה לגן, אבל שייכתי את זה לעובדה שהיא יחד עם החברה יוצרות כח וברגע שהן יפרדו זה יחלוף, כנראה שטעיתי. אודה מאד לעזרתכם, אני חסרת אונים ולא יודעת איך להביא אותה להתנהגות רצויה.