בת חצי שנה שעושה הפרדה בהתנהגות בין הבית למטפלת

קודם כל אני בהלם..שהיא בגיל כזה צעיר כבר יודעת לעשות את ההפרדה.. ואני לא בטוחה ממתי זה התחיל, אולי באמת מהיום שהיא התחילה ללכת למטפלת ואולי קצת קודם אבל בעיקרון, הילדה, כשהיא לא בבית, משחקת בשקט, מקשיבה, מדברת, חברותית וכשהיא בבית זה מרגיש כאילו היא מנהלת אותי ואת אבא שלה..איך שמניחים אותה על השטיח הפעלה..היא מתחילה ליילל, לזחול ולחפש אותי, לטפס עלי. קנינו כבר משחקים דומים שיש אצל המטפלת שיעסיקו אותה..כלום, לא מעניין אותה..חוץ מלהיות איתי ולחפש אותי. ברמה שגם כשהיא עם אבא שלה על הידים היא רוצה אותי.. גם כשאני אצל המטפלת - היא לא זוחלת לעברי ולא מחפשת אותי ואנחנו יכולות לצאת מהחדר והיא תמשיך לשחק שם.. אני כבר לא יודעת מה לעשות.. בהתחלה הינו קופצים על כל יללה שלה ומרימים בידים, אחר כך נתנו לה לבכות קצת (כל פעם לתקופה של כמה ימים) אחר כך החלטנו שכל פעם שהיא מייללת בהתחלה אומרים לה "אמא/אבא פה, לא צריך לבכות - עוד מעט נבוא" אנחנו מכינים אותה לפני שאנחנו הולכים למטבח/שירותים וכו..ואז החלטנו שחוזרים ומסיחים את דעתה עם צעצוע אחר..זה לא מעניין..היא מסתובבת וזוחלת לעברנו ומנסה לעמוד..(היא כבר עומדת..) בקיצור..מתיש..ומתסכל.. אני גם מניקה לגמרי בלי תוספות של תחליף רק מוצקים..וברור שיש גם קשר לזה..מהרגע שהיא מגיעה מהמטפלת היא יכולה כל היום להיות לי על הציצי.. דווקא מבחינת השינה אין דברים כאלה- משכיבים אותה והיא נרדמת..לפעמים אם היא לא עייפה מידי או ההפך היא בוכה ואנחנו מגיעים, מסדרים אותה והיא חוזרת לישון (היא מטפסת על השלבים במיטה ומנסה לעמוד ולא מצליחה לרדת) היא יודעת לקחת מוצץ לבד אז היא מחפשת במיטה וחוזרת לישון.. מצד אחד חשבתי שזה יחלוף, שהיא כנראה זקוקה לי יותר אחרי שהיא אצל המטפלת אבל היא כבר שבועיים אצל המטפלת, וכולה 3 ימים בשבוע 6 שעות בכל פעם..ולמטפלת היא הולכת בשמחה ונראה שטוב לה שם, היא רגועה, אוכלת שם, ישנה.. מה עושים? היא רק בת חצי שנה..אני כבר רואה אותה בת שנתיים נזרקת על הרצפה בקניון וצורחת :)))

תודה כמובן על כל עצה ויום טוב.. פשוט נסערת מידי מהעניין