תחרותיות
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום בני בן ה-9, ילד נבון, מוכשר בתחומים רבים. הבעיה היא שכל דבר אותו הוא עושה הוא עושה מתוך רצון להוביל ולהצליח ובעיקר לנצח. זו לא מוטיבציה חיוביות אלא תחרותיות יתר שבאה לידי ביטוי ב"זריקת הערות" לילדים פחות מצליחים, התנהגות לא ספורטיבית כלפי חבריו לקבוצת הספורט וכו'. קיימנו איתו מספר שיחות בנושא התנהגות חברית, ספורטיביות, אך אין שינוי בהתנהגותו ואני מקבלת טלפונים מהוריהם של ילדים נפגעים. אני ממש אובדת עצות. כיצד גורמים לו להבין מה חשוב באמת ולהפסיק את ההתנהגות הפוגעת? אשמח לקבל עצה בנושא
שלום רב, ילדים זקוקים לעיתים לעזרה בעידון תכונות, שבאות לביטוי בצורה קיצונית בסיטואציות מסויימות. תחרותיות ושאפתנות אינן תכונות שליליות, אך כשאלו פוגעות בזולת חשוב למתנן. יש לשים לב לא להעביר לילד מסרים כפולים. כלומר מצד אחד, לחזקו למצויינות ולנצחון בכל מחיר, ומן הצד השני, לבקר את התנהגותו הפוגענית כלפי חבריו. לכן, יש לשים דגש רב ולעודדו על המאמץ ועל הדרך שהוא עושה, ולתת פחות מקום לתוצאה הסופית. בנוסף, שקפו לו את התנהגותו במצבים שונים ואת המחיר, שהוא עלול לשלם מכך. בשיחה זו המנעו לחלוטין מביקורתיות ומשיפוטיות, לדוגמא: צר לי שאתה בוחר לזרוק הערות פוגעות לחבר שלך בזמן משחק הכדורגל. אם תמשיך כך, החבר לא ירצה לשחק איתך. תנו לתוצאות הטבעיות לעשות את שלהן אם לילדים לא יהיה נעים בחברתו, הם יתרחקו ממנו, וכך הוא ילמד לשנות את התנהגותו. לסיום, הקפידו להוות בעבורו מודל חיובי בהתנהגות מכבדת וחברית לזולת. בדרכים אלו תוכלו לסייע לו למתן את התנהגותו. בהצלחה, שירלי
מנהל פורום ייעוץ חינוכי
