בת שנתיים
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום שירלי הקטנה בת שנתיים וחודשיים ויונקת, בהתחלה תכננתי עד גיל שנתיים והתכנון הועבר לעד סוף החורף ואנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק... למה בעצם להפסיק להניק אז מכמה סיבות...הקטנה מאוד מאוד קשורה אלי ורק אלי כמעט אף אחד אחר (חוץ מאבא שלי שאותו רואה פעם בחודש...) הולכת ממש בשמחה לגן אבל בסוף היום כשהיא איתי היא לא עוזבת אותי לרגע, אם אני נעלמת היא מחפשת אותי בטירוף ובוכה אם לא מוצאת...(בד"כ שירותים) אם יודעת שאני הולכת לשירותים היא נכנסת איתי...כשהולכים לגן משחקים זה תמיד אמא בואי...אם משחקת במשחק בבית זה אמא בואי ואפילו מראה לי עם היד איפה לשבת...כשאני מבשלת היא יושבת לידי על השיש...בלילה היא ישנה במיטה משלה בחודשיים האחרונים עד אז ישנה אצלנו אבל מתעוררת וקוראת לי שאבוא אליה ככה כמה פעמים בלילה - אני ישנה במיטה שלי היא קוראת לי ואז אני עוברת למיטה שלה מניקה ונרדמת מתעוררת באיזשהו שלב וחוזרת למיטה שלי בערך 3 פעמים בלילה בד"כ גם מתעורת בבוקר אצלה במיטה... יש לה אחות גדולה בת 5, הקטנה "סוחטת" את כל תשומת הלב...אני לא מצליחה לשחרר אותה וההפך...כלומר לא מצאתי עדין את השיטה לתת לה ביטחון להיות בלעדי גם כשאני שם... יש לי יסוריי מצפון לאחותה הגדולה ואני יודעת שזה לא בסדר אני מנסה לשנות אבל אז היא פוצחת בבכי שהגדולה ישר מותרת כדי שתפסיק עם הצעקות הרמות...הקטנה בוכה המון המוווןן ועל כל דבר, שום הסבר לא מקובל עליה, בעצם מאז שהיא נולדה או ברגע שנולדה מאז היא לא מפסיקה לבכות, אף פעם לא מצאתי את הדרך אליה למרות שמאוד רציתי אני צריכה כמה עצות: 1. איך מפסיקים להניק בגיל כזה היא עקשנית מאוד מאוד - אולי אם אני אפסיק להניק היא תפתח יותר לשאר העולם 2. איך נותנים לה בטחון ואיך גורמים לה לשחרר אותי מעט, יש לה גם אבא... אשמח לעצות תודה רבה
שגית שלום, עמך הסליחה על העיכוב במתן התשובה. ישר כח על אורך הרוח בהנקה באוחרת. רצוי לא לגמול את בתך בצורה קיצונית מן ההנקה על-מנת שלא תחווה זאת כדחייה. בדקי עם עצמך עד כמה את מוכנה לשחרר אותה לעצמאות, ו"לוותר" במובן מסויים על הקרבה ועל האינטימיות שיש בין אמא לבת בזמן ההנקה. הרי בתך אינה זקוקה להנקה כחלק מתצרוכת המזון שלה. זו באה בעיקר בהיבט רגשי שלך ושלה. ברגע שתחליטי עם עצמך שהגיע השעה ללא דחייה וללא סיבות נוספות, חשבי על זמנים שבהם יהיה לך קל להציע לה תחלופה להנקה, למשל: משחק יחד, אוכל מעניין וטעים, צפייה בתוכנית אהובה ועוד. זאת אומרת, שתבדקי מה מקור הצורך שלה בהנקה, ובמקרים הפחות משמעותיים, עשי איתה דברים אחרים או הציעי לה לעשות פעילויות נחמדות. כאשר היא נענת להצעתך, עודדי אותה רבות במילים כמו: היה לי מאוד נעים לשחק איתך, נהנתי מאוד לאוכל איתך מעדן, כמה אהבתי שצחקנו יחד כשראינו את התוכנית, כייף לי להיות איתך, את ילדה בוגרת, אני גאה בך וכו'. בעידוד זה עלייך לא לשכוח את בתך הבכורה, ולעשות כך גם עימה. לאט, לאט עם עידוד ועם הכוונה לדברים אחרים בתך תלמד להנות מן עצמאותה. בנוסף, מסכימה איתך לגבי חשיבות הקשר שלה עם אביה, ולכן רצוי, שתעודדי אותה לבלות עימו מצד אחד, ומן הצד השני, שהוא "יחזר" אחרייה ויציע לה פעילויות שהיא אוהבת לעשות, למשל: לרכוב באופניים, ללכת לים/בריכה, לאכול גלידה ועוד. לסיום, קבלו אותה כמו שהיא, ועזרו לה במיומנויות החברתיות השונות. בטוחני שבבוא הזמן היא תלמד להשתחרר. כל טוב ושבוע טוב, שירלי
שגית שלום, עמך הסליחה על העיכוב במתן התשובה. ישר כח על אורך הרוח בהנקה באוחרת. רצוי לא לגמול את בתך בצורה קיצונית מן ההנקה על-מנת שלא תחווה זאת כדחייה. בדקי עם עצמך עד כמה את מוכנה לשחרר אותה לעצמאות, ו"לוותר" במובן מסויים על הקרבה ועל האינטימיות שיש בין אמא לבת בזמן ההנקה. הרי בתך אינה זקוקה להנקה כחלק מתצרוכת המזון שלה. זו באה בעיקר בהיבט רגשי שלך ושלה. ברגע שתחליטי עם עצמך שהגיע השעה ללא דחייה וללא סיבות נוספות, חשבי על זמנים שבהם יהיה לך קל להציע לה תחלופה להנקה, למשל: משחק יחד, אוכל מעניין וטעים, צפייה בתוכנית אהובה ועוד. זאת אומרת, שתבדקי מה מקור הצורך שלה בהנקה, ובמקרים הפחות משמעותיים, עשי איתה דברים אחרים או הציעי לה לעשות פעילויות נחמדות. כאשר היא נענת להצעתך, עודדי אותה רבות במילים כמו: היה לי מאוד נעים לשחק איתך, נהנתי מאוד לאוכל איתך מעדן, כמה אהבתי שצחקנו יחד כשראינו את התוכנית, כייף לי להיות איתך, את ילדה בוגרת, אני גאה בך וכו'. בעידוד זה עלייך לא לשכוח את בתך הבכורה, ולעשות כך גם עימה. לאט, לאט עם עידוד ועם הכוונה לדברים אחרים בתך תלמד להנות מן עצמאותה. בנוסף, מסכימה איתך לגבי חשיבות הקשר שלה עם אביה, ולכן רצוי, שתעודדי אותה לבלות עימו מצד אחד, ומן הצד השני, שהוא "יחזר" אחרייה ויציע לה פעילויות שהיא אוהבת לעשות, למשל: לרכוב באופניים, ללכת לים/בריכה, לאכול גלידה ועוד. לסיום, קבלו אותה כמו שהיא, ועזרו לה במיומנויות החברתיות השונות. בטוחני שבבוא הזמן היא תלמד להשתחרר. כל טוב ושבוע טוב, שירלי