קשה לי
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
הי שירלי, אני כותבת לך כדי לפרוק מעט את הקושי שלי, התחלתי לעבוד במקום ממש טוב ואני ממש מצליחה אבל עובדת איתי פסיכולוג שממש קשה לו עם ההצלחה שלי כי הוא לא מצליח להתחבר לילדים ולצור איתם קשר משמעותי ולכן הוא מנסה ללכת מאחורי גבי ולפעות עם הצוות בטענה שאני לא יודעת/אין לי נסיון. אין לי כוח למלחמות האלה אני מרגישה שהמחשבות על זה תופסות אותי כל היום יותר מהדברים הקשים שאיתם אני מתמודדת. ניסיתי לדבר עם המנהל על כך אבל הוא לא ממש מבין את המלחמות היום יומיות, מבחינתו הוא תפס את הפסיכולוג ואמר לו שאני אמורה לרכז הכל והכל צריך לעבור דרכי ובזה זה נגמר. אני חושבת על שנה הבאה ופשוט הכוחות עוזבים אותי, לא מסוגלת לחשוב על המפגשים איתה הוא מתנשא מאוד ושתלטן מאוד, קשה לי, מה לעשות?
הי יעל, אני מבינה מפנייתך, שהינך יועצת חינוכית , שמסיימת את שנת עבודתה הראשונה. השנה הראשונה הינה שנת הסתגלות וטומנת בחובה אתגרים וקשיים רבים זאת עלייך לקחת בחשבון ההי יותר אמפטית לעצמך. לגבי הפסיכולוג רצוי שתקבעי עם המנהל ועם הפסיכולוג פגישה, ויחד תערכו הגדרת תפקידים של תפקיד היועצת, של תפקיד הפסיכולוג ושל תפקידים החופפים לשנייכם. כך הדברים יהיו ברורים ומוגדרים לשנייכם, ויקבלו תוקף על-ידי המנהל. בנוסף, חשוב שתחזקי את הביטחון ואת הדימוי העצמי שלך. ככול שתהי בטוחה בעצמך, כך גבולות התפקיד יהיו ברורים לך יותר. תכונותיו הלא נעימות של הפסיכולוג הינן נחלתו, בחרי לא לשתף עימן פעולה וההי אותנטית לעצמך. אם לא תכנסי עימו למאבק כח , לא יהיה מאבק כח. השתדלי לקבל כוחות מן הדברים הטובים והחיוביים בעבודתך , כמו: הקשר הטוב, שיש לך עם הילדים ועם המורות, ומהם להתמלא. שולחת לך חיבוק גדול והרבה כוחות, שירלי