בת 21 להורים פרמטיבים

היי, אני יודעת שמדובר בהורים ששואלים שאלות לגבי ילידהם, לכן אשמח אם הורים ימליצו לי דרך להתמודד עם הוריי, אז זה הסיפור: אני כיום בת 21 להורים ממוצא קווקזי, הידועים כפרמטיבים, הורי לא מרשים לי לצאת למקומות בילוי אחרי 12, זתומרת כל יציאה שלי מהבית מסתיימת בחצות וזה מונע ממני חיי חברה נורמלים ולא נדבר בכלל על מערכת יחסים, כמה שדברתי איתם שאני כבר בגיל שבו צוחקים אלי שאני חוזרת מוקדם הביתה הם לא מבינים, הם טוענים שבנות לא צריכות להסתובב ברחובות אחרי 12 שזה רק בנות מופקרות שלא מכבדות את עצמן, בגלל הגבלות אלו את השירות הצבאי לא עשיתי מכיוון שזה דורש להיעדר מהבית ולישון מחוץ לבית, כל 21 שנות חיי לא ישנתי אצל חברות...מה אלי לעשות?לעזוב את הבית? לפתוח בשביתת רעב? לריב איתם? אני ממש מתוסכלת..

שום דבר לא עוזר... דברתי עם דודה שלי שהיא אחות של אימא היא מבינה את המצוקה שלי ודברה איתם ולא עזר, אימי אומרת לי "זוהי השקפה שלנו אם לא טוב לך, תלכי, ואל תקראי לי אימא יותר" אני אוהבת את הוריי, הם הורים הכי טובים שאפשר לבקש, הם מספקים לי הכל, זה לא שאני רוצה לצאת בערב ולחזור ב5 לפנות בוקר שיכורה, כל מה שאני רוצה זה להיות נוכחת בחברת נערות בגילי, זה גורם לי לדחות כל הזמנה ליום הולדת או חגיגה של אירוע כל שהו, אפילו דייט עם בחור.. אשמח לשמוע על יועץ משפחתי שדברת עליו, איפה אני יכולה ליצור קשר עם יועץ כזה? תודה רבה על תשומת לב.

מה המטרה שאת רוצה להשיג? לצאת בשעות יותר מאוחרות? שיבינו אותך? שיתנו יותר מרחב? האם את עובדת? מרוויחה כסף למחיה? חוץ מלצאת ולבלות מה את עושה בחייך? (לומדת? עובדת?). ומה קורה אם את שוכחת וחוזרת יותר מאוחר? אשמח לקרוא עוד ולהמשיך לעזור לך.

המטרה שלי היא שיתנו לי קצת מרחב, שיתנו לי להחליט לבד מתי יגיע הזמן שאני צריכה לחזור הביתה.. אני בחורה מאוד אחראית ומאוד בוגרת לגילי כבר מגיל 14, לא מעשנת לא שותה..אני עובדת מגיל 14 מנסה כמה שיותר להיות עצמית, חסכתי כסף רב והוצאתי רישיון בגיל 17 ובאוקטובר מתחילה את הלימודי התואר באונ' תל אביב. כל החיי נסיתי למצוא תחלופה לכל המגבלות של הורי...במקום הצבא עשיתי שירות לאומי במקום ללכת לישון אצל חברות הזמנתי אותן אליי הביתה... שאני יוצאת עם חברה למסעדה או לבית קפה,(ברים פאבים או מועדונים אסורים בהחלט) הורי דואגים להתקשר ב11:30 כדי להודיע לי שאני לא אאחר הביתה, במידה ואחרתי ולא הגעתי ב12 מתחיל וויכוח ענק שבו שני ההורים לא מדברים איתי כמה ימים ומצפים שאבוא עליהם ואתחרט על המעשה ולא לחזור עליו שוב. היו מקרים שהיו מסכימים לי בחגים (כמו למשל ביום העצמאות) לחזור ב1 וגם אז הם מנדנדים לי בטלפון איפה אני ומה אני עושה. זה מתסכל מאוד...בנוסף יש לי אח שקטן ממני בשנה, עליו הם לא לוחצים, הוא כרגע חייל ובסופשים שהוא חוזר הביתה לא רואים אותו בבית יוצא למסיבות ולמועדונים חוזר ב5 לפנות בוקר, ושאני שואלת אותם מה אני שונה ממנו הם עונים לי "הוא בן מותר לו" לא מבינה את ההפרדה הזאת..