התפרצויות של בן 6 כלפי סבא וסבתא

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

19/08/2013 | 13:44 | מאת: מיכלי

לפני מס' חודשים התגרשתי ועברתי עם ילדיי(בן 6 ובן 3.5) לגור בעיר אחרת קרוב להוריי על מנת שיוכלו לסייע לי. בתקופה האחרונה בן ה-6 החל מסלים התנהגותו כלפיי הוריי, הוא מתחצף אליהם, מעליב אותם, מרביץ להם, כועס וזועם ללא הפסקה בכל פעם מסיבה אחרת. המצב הפך להיות כזה שלהוריי זה ממש לא נעים כבר להיות בחברתו.(כלפיי הוא לא מתנהג ככה). אני מאוד זקוקה לסיוע מצידם כי אני דיי לבד ב"מערכה". הגירושים שעברתי לא היו קלים בכלל והתמיכה של הוריי בי מאוד מאוד עוזרת. מלבד זה מאוד חשוב לי שהקשר שלהם עם ילדיי יהיה טוב וברור לי שאם לא נעצור את המצב הזה עכשיו זה יהיה מאוחר מדיי. אוטוטו מתחילה שנת הלימודים והוריי אמורים לעזור לי מאוד באיסוף הילדים לאחר המסגרות החינוכיות. אני בספק שזה יחזיק מעמד לאורך זמן אם בכל פעם שהם יפגשו את בני הגדול הוא ירביץ, יתחצף ויתנהג באופן כזה כלפיהם. אני זקוקה לסיוע דחוף!!!!!!!!!!!!! נ.ב- לפני הגירושים הקשר עם הילדים לא היה ממש קרוב והיינו מתראים אחת לשבוע בממוצע. חשוב לציין, שהוריי מאוד מאוד אוהבים את הילדים וקשורים אליהם. הם ומעניקים להם המון חום ואהבה, מתנות ועוד ועוד... תמיד פה לצידנו מתי שאני רק מבקשת גם מבחינת חומרית וגם מבחינה מנטלית. אני מאוד מאוד קשורה אליהם. אודה על קבלת עצה מה עליי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

מיכלי שלום רב, ראשית כל שולחת לך כוחות רבים, והתמודדות קלה עם השינויים המורכבים שעוברים כעת עלייך ועל משפחתך. קחי את הדברים בפרופורציות נכונות ושמרי על כוחותייך. שנית, עלייך להבין שגירושין מערערים לחלוטין את העולם הברור, הידוע והקבוע של הילד, שחווה כעת חוסר יציבות וחוסר בטיחון משפחתי. לילדים בגילו של בנך קשה לעיתים להביע רגשות וקושי במילים ועל-כן הוא מתנהג את מה שהוא מרגיש – עצבות, כעס, תסכול ועוד. כפי הנראה רגש זה יוצא כלפי הורייך, אולי מכיוון שהוא מרגיש צורך "לשמור עלייך". כלומר הוא לא רוצה לפגוע בך, ולכן הוא מנתב את עוצמת רגשותיו כלפי הורייך, שנתפסים בעינייו "עמידים יותר". אז מה עושים ? מבינים שהוא לא עושה דווקא לאף אחד. מבינים שמאוד קשה לו, ושבדרכו הוא מבקש את עזרתם של המבוגרים, שיסייעו לו להסתגל מחדש. כלומר מצד אחד יש להביע אמפטייה גדולה לקושי שלו, כמו: אני מבינה שקשה לך, אני רואה שלא קל לך, אני יודעת שאנחנו עוברים תקופה לא קלה יחד. מצד שני, יש לחזקו ולנטוע בו אופטימיות ועתיד טוב, למשל: נסדר לך חדר או פינה נחמדה רק שלך בבית, אעזור לך למצוא חברים חדשים, נחפש חוגים מעניינים ועוד. בנוסף לכך, חשוב מאוד לשמור על שגרה מובנת ומסודרת בעלת גבולות ידועים מראש על-מנת ליצור לילדים סדר, ביטחון ומוגנות בחייהם. אחד מן החבלנים הגדולים ביותר במצבים אלו הם הרצון לפצות ולפנק את הילד על המצב הלא נעים בו הוא נמצא כעת. אלו מעבירים לילד מסר שאכן יש דבר מה לקויי בחייו ולכן המבוגרים צריכים לפצותו. המסר שצריך להעביר לילד הינו שיקח זמן להסתגל ולהתרגל למצב החדש, אך אתם תסדרו והכל יהיה בסדר. יישר כח להורייך להתגייסו לסייע לך. דבר זה אינו מובן מאליו בעיני. יחד עם זאת הם צריכים לקחת נשימה עמוקה ואורך רוח, ולהביט על הצדדים הטובים והחיוביים של הילד. אין להאפשר לו להכותם, כמובן, ויש צורך לשים את הזרקור על הצדדים הטובים של הילד ועל כוחותיו. בנוסף יש לעדכנו בלוח הזמנים החדש, לדוגמה: סבא וסבתא יבואו לקחת אותך בצהריים. תאכל אצלם ואני אגיע לאסוף אותך בשעה ארבע. זאת אומרת לעשות הכל כדי שהילד לא יהיה במצב שאי ודאות וחוסר בטיחון. אם את מרגישה שהדברים יוצאים משליטתך רצוי שתפני להדרכת הורים. בהצלחה וכל טוב שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי