בת 5.5
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שלום שירלי, אני מרגישה שאני במעין מילכוד עם בתי בת ה-5.5. בכל בוקר אני מעירה את הבנות (עוד בת בת שנה ו-10)לאחר שהבגדים של שתיהן מוכנים על מנת להתחיל ולהתארגן. המשיכה וההימרחות של הגדולה מוציאים אותי מדעתי. היא מסוגלת לשבת 10 דק' ללא תזוזה, להסיר מכנסים ולשבת עוד 10 דק' וכך הלאה. כל מגוון הרגשות בצורות וברמות שונות יצאו ממני. ניסיתי להלבישה לשנת הלילה (בהסכמתה כמובן)בבגדי הגן. זה הלך יופי 3 ימים ולאחר מכן ביקשה לחזור לפיג'מה. היא מסוגלת להמרח זמן רב בבקשת עזרה.ביקשתי ממנה לבחור את הבגדים והיא לא רוצה "שיבחרו לי". אני שוב ושוב מסבירה לי שהיא יכולה ומסוגלת להתלבש לבד. ניסיתי להתעלם, הכוונה שאני מעירה אותה ואומרת לה שברגע שאני מוכנה אנחנו הולכים ואיך שהיא (עם פיג'מה, לא מסורקת וכו') היא הולכת לגן. מה שהיא תספיק תספיק. עכשיו ברור שהיא מתחילה את ההימרחות ואני לא עומדת בזה ומזכירה לה שוב ושוב את העניין. אין ספק שבסופו של דבר זה מוציא ממני אגרסיות וכעסים גדולים ואני כ"כ עייפה מזה. התנגשויות, חילוקי דעות וויכוחים בלי סוף. אני לא חושבת שהיא עושה את זה בכוונה, לפעמים יש לי תחושה שהיא לא שולטת ב"מעופפות" הזו ואני דורשת ממנה מהירות ויכולת זריזות שאין ביכולתה להשיג. לפעמים אני חושבת שזה לא מספיק חשוב לה ועל כן אין היא מתאמצת. אני חייבת לציין שגם באוכל זה ככה- היא יכולה להמרח, לשיר, דברים קטנים יכולים להסיח את דעתה, היא קמה ושוב חוזרת.יכול להיות שאני צריכה לקחת אותה לאבחון או שאלו דברים אופיינים לגיל זה שקופצים מדבר לדבר? ליד הטלוויזיה היא מסוגלת לשבת שעות. אני לא יודעת...מה דעתך?
שלום רב, בתך נמצאת בגיל, שבו היא אמורה להתנהל בצורה עצמאית בתחומי חיים מסויימים, כמו: להתלבש או לאכול. מסכימה איתך, שאינה עושה זאת בכוונה, וכפי הנראה יש לה קושי בהתארגנות או שהתנהלותה איטית יותר. היא עדיין צעירה לאבחון כלשהו, אלא אם היא עולה לכיתה א' בשנה"ל הקרובה (אז ניתן לשקול, להתייעץ ולבחון ההאם היא זקוקה להערכה כלשהי לקראת המעבר). ולעניינינו אולי קיים פער בין הרצון שלה להיות עצמאית ובין יכולותיה הלכה למעשה. יש צורך לעזור לה לגשר על הפער, ולעשות זאת ללא כעסים וללא מאבקי כח מיותרים (כמובן, כמה שניתן במסגרת "שעות הבוקר הלחוצות"). הכיני עימה את הבגדים בערב, ושימי אותם במקום נוח בעבורה. בבחירת הבגדים תני לה את האפשרות לבחור בין שתים או שלוש אפשרויות. אין להתווכח עימה על אלו, אלא להציב עובדה אלו הן בחירותייך. אם היא בוחרת לא לבחור, אמרי לה שאת תאלצי בצער רב לבחור בעבורה. לפני השינה אמרי לה, שבבוקר אין הרבה זמן פנוי והמשפחה צריכה להתארגן בזריזות וביחד, מכיוון שאת צריכה להגיע לעבודה בזמן, והילדים לגן (או כל סיבה אחרת הגיונית). הודיעי לה מראש, שיש לה זמן מוגבל (את הזמן את תקבעי מראש) שבו היא צריכה להתלבש. אם היא אינה מספיקה, עזרי לה והלבישי אותה למרות רצונה בעצמאות- ניתן לומר, צר לי אבל אנו צריכים להגיע בזמן לעבודה ולגן. ניתן להעזר בשעון עצר של המטבח. הילדה יכולה לראות את סיבובו, ולראות מתי נגמר לה הזמן. השעון גם מצלצל בסיום, ואז יודעים שנגמר הזמן. השעון מעביר את האחריות לילדה. מאוד חשוב להיות עקביים עם התהליך, בו יש ימים טובים וימים פחות טובים לא להתייאש. עודדי אותה על המאמץ שהיא עושה גם אם הוא חלקי אני רואה שמאוד התאמצת היום, אני שמחה שהצלחת בזמן ללבוש את החולצה מחר תצליחי גם עם המכנסיים, אני סומכת עלייך, אני גאה בך ועוד. בתך החמודה צריכה ללמוד להתארגן עם הזמן, ואת צריכה ללמדה, כדי שבבגרותה תעשה זאת במיומנות טובה. בהצלחה ושבוע טוב, שירלי