הצבת גבולות לילדה בת שנתיים- כיצד לאכוף זאת

לאמא מירב שלום רב, בשאלתך התייחסת לשני גורמים חשובים : שלב התפתחותי של בתך והצבת גבולות. ישנם המכנים את גיל בתך (גיל שנתיים ומעלה) כגיל ההתבגרות הראשון של הילדים. בתך יותר עצמאית, כך שלמרות גילה הצעיר יש לה דיעה ורצון משלה. היא מתנגדת לגבולות ולסמכות ההורית שלך, כפי שהיה מוכר לשתיכן עד כה, כדי להפגין מולך עצמאות. זו תקופה לא פשוטה בעבורך, מכיוון שהילדה יכולה להוציאך מדעתך בעקשנותה (גם אם את רגועה מטבעך). חשבי עם עצמך על גבולות, שהם "גבול בל יעבור" בו יש "לא" ברור, מוחלט ועקבי ולא "אולי". על דברים שאינם עקרוניים מבחינתך, אין חשיבות בהצבת הגבול ובאכיפתו. אל תכנסי עימה למאבקי כוח ולויכוח. למשל: במשחק משותף עימה, את יכולה לומר לה מראש, שאם תחטוף את המשחק ללא רישות, את בצער רב תפסיקי לשחק עימה. אם היא עושה זאת עצרי את המשחק ואמרי לה: אני מצטערת. נאלץ להפסיק לשחק, כי חטפת לי בכוח את המשחק ולא נעים לי. מחר ננסה שוב. אין להתייחס לבכי או לרצון לפייסך. אם היא משחקת יפה יש לעודדה במילים כמו: היה לי כייף לשחק איתך, שיחקת מאוד יפה ואף לחבקה ולנשקה. בקשר עם חברים בני גילה, תני לה להתמודד מולם, כל עוד אין אלימות (נשיכה או מכה). אם היא אלימה כלפי חברייה ניתן לומר לה את אותו משפט – אם תרביצי/תנשיכי בביקור אצל החבר נאלץ בצער רב ללכת הביתה. בהתנהגותך נסי להיות רגועה כמה שניתן, כדי שבתך לא תפרש לא נכון את כעסך. לגבי משימות כמו מקלחת למשל, יש לומר לה: בבית שלנו מתקלחים כל יום. את יכולה לבחור אם המקלחת תהיה נעימה עם צעצועים ובשמחה או שאאלץ לרחוץ אותך למרות התנגדותך ולא יהיה לנו נעים יחד – מה את בוחרת בנעים או בלא נעים. תני לה את ההרגשה שהיא בוחרת ועצמאית תוך הצבת גבולות ברורים. בהצלחה, שירלי