פורום ייעוץ חינוכי

שלום רב בני בן ה4.5 ילד מאוד חברותי, חכם פיכח ואנרגטי לפני כשנה כשעלה לטרום טרום חובה התחילה אצלו תופעה מאוד מוזרה..התעסקות ואובססיה אחרי לבוש ובגדים. (מדובר בילד שיש לו שפע של בגדים ומבחר כך שזה לא נובע ממחסור) בהתחלה חשבנו שהוא מבקש להתלבש בבגדים מסויימים כי הוא רואה בגן ילדים גדולים ממנו ומנסה לחקות אותם ולהיכנס לחבורה אז שיתפנו פעולה ועודדנו את המצב..פשוט זרמנו כשביקש ללבוש לגן בגד או נעל מסויימת. כי רצינו שישתלב במסגרת החדשה. אך לאט לאט התחלנו להבין שכנראה יש פה בעיה הוא פשוט כל הזמן עסוק בלבוש שלו מהרגע שהוא קם בבוקר רץ לארון הבגדים ורוצה ללבוש x בגד... לעיתים אנחנו מבינים שהוא רואה בבגד מסויים שהוא לובש חוזקה למשל בגד עם כפתור בחולצה נותן לו יותר כוח. דוגמא נוספת היא כשאנו הולכים ופוגשים חברים הוא לאחר מכן מבקש להתלבש כמו שהם התלבשו או שנקנה לו גם כמו של החבר... אם אנחנו לא משגיחים הוא יכול להחליף בגדים כל הזמן....או להמציא שקרים שפתאום החולצה עוקצת אותו כי הוא רוצה ללבוש משהו אחר. ממש מרגיש שהוא מנסה להתאים את עצמו למצבים מסויימים כדי שלא יהיה חריג...(למרות שהוא ילד מאוד חברותי) הנושא הזה מאוד מתיש אותנו ניסינו להוריד הילוך..להתעלם אך הבנו שזה אולי דורש טיפול אשמח לשמוע לחוות דעתך? מה כדאי לעשות ולמי כדאי לפנות.... תודה רבה

הוזמתי לריאיוןן למשרת יועץ חינוכי בבית ספר תיכון אני יכולה בבקשה לדעת על מה הם ישאלו אותי בריאיון??

שלום, בתי בת שנתיים וחצי ואמורה לעלות לגן עירייה בספטמבר הקרוב (היא ילידת סוף 2013) הימים האחרונים עלו בי ספקות לגבי המוכנות שלה מאחר והיא עדיין לא גמולה מהטיטול והדיבור שלה לא ברור לחלוטין (אובחן שיש לה נוזלים באוזן שמאל שמפחיתים את השמיעה והיא אמורה להתחיל טיפול בקרוב). השאלה שלי אם שני הפרנטרים האלה חיוניים עד כדי להשאיר אותה עוד שנה בגן פרטי? הצוות המקצועי בגן לא הביע דיעה ואמר שזו החלטה שלי. אשמח לתשובה בהקדם, תודה

שלום, בני הקטן יהיה בין 3.5 בספטמבר וכרגע הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת בשל קושי בהבנת הדיבור שלו. בנוסף, הגננת אומרת שהוא מאוד ילדותי ועם קושי בהשתתפות במפגשים. אנחנו מאוד מתלבטים בנושא העלאת הילד לגן עירייה בספטמבר הקרוב.... נשמח לקבלת המלצה

אני מתחילה לעבוד כיועצת חדשה בתיכון. האם קיימות תוכניות עבודה מובנות ומוכנות?

שלום, רציתי לשאול אם קיים פטנט לגרום ל"ילד" בן 25, נבון ובחיים הנורמליים מאוד אחראי והמצטיין גם בלימודיו האוניברסיטאיים, להפסיק בזמנו הפנוי לשחק במחשב שלו מבוקר עד ערב? שום דבר כמעט לא מצליח להזיז אותו מהמסך, אפילו לא עייפות, צמא ורעב וכיו"ב. אני יודעת שכמעט כל הילדים מכורים למחשב במידה כזו או אחרת, אבל בחור בן 25 שיש לו גם חברה וחיים חברתיים נורמויביים.. ?? פשוט לא מובן לי!

ערב טוב,אני אמא ל3 ילדים בני 6, 5,ו4..אשמח לייעוץ והכוונה איך להשתלט ולשים להם גבולות.(רק לציין 2 בנות ובן)הם עקשנים לא עונים בכלל!!!תמיד רבים אחד עם השני עושים מה שהם רוצים מתנהגים בצורה שממש אי אפשר לתאר בזמן שהם משחקים הקול שלהם תמיד גבוה.אני תמיד מדברת ומסבירה להם שאסור ככה ואסור ככה הם אומרים לי טוב בסדר ואחרי 5 דקות הכל חוזר אותו דבר,אני נותנת להם עונשים וגם לא עוזר..והאמת התעייפתי מרוב דיבורים ומעשים..עזרה בבקשה!!תודה רבה מראש

שלום. יש לי 3 ילדים, בת 5 ,בן 3 ובן 3 חודשים..כשבתי בת ה5 עלתה לגן תת חובה הייתה לה גננת בערך 3 חודשים ואז הגננת יצאה לחופשת לידה והגיעה גננת חדשה מחליפה, פתאום הגננת החדשה כל יום הייתה מספרת לי שהילדה מציקה לילדות אחרות בגן,לא מקשיבה לגננות ולסייעות והיא משתוללת, אז הגננת ניסתה לתת לה תשומת לב בצורה החיובית כדי למנוע את התשומת לב השלילית אך ללא הועיל והילדה המשיכה להתנהג בצורה שלילית,למרות שהיא ילדה חכמה ומקסימה ומקבלת בבית המון יחס ובגנים הקודמים לא הייתה אף פעם בעיה התנהגותית כמו עכשיו. כשהגננת הקבועה חזרה מחופשת הלידה פתאום הילדה חזרה לעצמה והתנהגה יפה אך בימים שהגננת הקבועה הייתה בחופש עוד פעם היא חזרה להתנהגות השלילית והגננת המחליפה טוענת שהיא ממש לא משתלטת עליה,אז הגננת הקבועה טוענת כי נראה לה שהילדה צריכה גננת סמכותית והיות והיא גננת כזו שנותנת מאד גבולות אז הילדה לא יכולה להתנהג איך שבא לה,ועכשיו התחילה קייטנה עם גננת מאד רכה שהיא לא סמכותית והילדה חזרה להתנהגותה השלילית,מה אפשר לעשות..? תודה

היי אני אמא לילדה בת 3, וצפויה ללדת בן בעוד כמה חודשים. כמו כן, לפני הלידה אנחנו עוברים לבית גדול יותר ואנחנו מתלבטים לגבי חלוקת החדרים. האם כאי לשים שני ילדים בפער גיל וזה וממינים שונים באותו חדר או האם כדאי לפצל? תודה!

שלום, יש לי ילד שני בן 2.4,ו-5, ילדים הכי טובים בעולם! אני כל יום עם הילדים מהצהריים, מגיעה לקחת אותו מהגן ב13:00 ואחכ מקלחת אותו ושמה אותו לישון כי הוא מאוד זקוק לזה.. אבל, כל פעם שאנחנו מגיעים לבית יש לו בכי עייפות בלתי נשלט,ואני יודעת שזה מעייפות והוא מחטיף לי וצועק ובוכה נורא. אני מנסה לחבק אותו והוא ממש לא רוצה,מקלחת אותו כשהוא צורח ומשתולל(אין לי ברירה כי הוא חוזר מאוד מלוכלך)בסוף כשאני מלבישה אותו הוא מאפשר לי לחבק ולנשק אותו,ואז שמה אותו לישון ונרדם.. קשה לי מאוד עם הסיטואציה הזאת שהוא לא מצליח לאסוף את עצמו ואני לא יכולה לעזור לו כי לא מעוניין. התנהגות במהלך היום, בקושי מעסיק את עצמו,בוכה לי המון ומרביץ לי, אוהב לשחק עם האוכל ולעשות רעש. בגן אני בקשר איתן והן אומרות שמאוד ממושמע,אם מרביץ לילדים הוא יודע במילה אחת שהן אומרות לו לשבת בצד להירגע,אבל גם לא מרביץ הרבה וכן מעסיק את עצמו, אוהב מאוד מאוד מוזיקה,ואנחנו רוקדים הרבה אני אמא מאוד מחבקת.

הי שירלי, לא כתבתי כאן ממזמן ואני שמחה לראות שהפורום עדיין קיים :) מצנצלת מראש על האורך.... יש לנו שלושה ילדים, ביתי הבכורה בת 6 וחצי, בן אמצעי בן חמש, ותינוק בן שנה. ביתי היא ילדה מאוד מאוד רגישה, היא ילדה מקסימה, מחונכת, חברותית, עוזרת, ממש מתוקה, אבל מאוד מאוד רגישה.... זה יכול להתבטא בכמה אופנים, למשל, אם היא שומעת על מישהו שנפצע או נפגע היא יכולה להתחיל לבכות מצער ודאגה. אנחנו יכולים לשבת ביחד בכיף ופתאום היא תקבל איזה סוויץ' ותתחיל לבכות שהיא לא רוצה שמישהו ספציפי ימות או יהיה חולה. יש לה גם הרבה פעמים חלומות רעים ובכלל יש לה נטייה לראות תמיד את חצי הכוס הריקה ולא המלאה, שזה מאוד שונה ממני ומבעלי. אני לא חושבת שזה איזה משחק או נסיון לקבל תשומת לב, אני באמת מאמינה לה שאלה דברים שמאוד מטרידים אותה. האם זה משהו שמצריך טיפול? אני תמיד מנסה להראות לה את הפן החיובי בכל סיטואציה אבל זה לא עוזר... אני רק אציין שאנחנו לא גרים בארץ אלא בארה"ב והיא מאוד מוגנת מחדשות רעות/פוליטיקה/מלחמות, כך שאני בכלל לא מבינה מאיפה מגיעות כל החרדות האלה... עניין נוסף שמאוד קשה לנו איתו הוא שהיא כל הזמן משווה בין היחס שהיא מקבלת ליחס שמקבלים האחים, ובשנה האחרונה מאז שנולד התינוק זה קצת החריף. אני חייבת לציין שהיא (כמו כולנו) מאוהבת בילד הזה, מטפלת בו, מצחיקה אותו ודואגת לו ממש כמו אמא קטנה, כך שהיא מקנאה בו ספציפית, אלא נראה לי שזה כל המצב בכללי. אנחנו מאוד מאוד משתדלים לתת יחס שווה לכולם, במיוחד בינה לבין האח האמצעי, והאמת שהיא אפילו מקבלת קצת מעבר, בעיקר בגלל שאני יודעת שהיא בעייתית. אם נתנו לאח האמצעי מחמאות או חיזוקים חיובים על ההתנהגות שלו, היא ישר תקפוץ ןתשאל - "מה איתי? למה אתם לא אומרים גם לי?" ומכאן הדרך עד ל"אף אד לא אוהב אותי בבית הזה" קצרה ביותר... זה מגיע למצב שאני כבר יכולה לצפות מראש מתי היא תגיד את הדברים האלה, ובכל זאת אני לא יכולה לעצור את זה כי אני לא רוצה למנוע מהבן באמצעי את תשומת הלב שכן מגיעה לו, רק בגלל שהיא בסביבה. היום היתה היומולדת שלו וזה שכל היום סבב סביבו פשוט גמר אותה... היא לא יכלה לשאת את המחשבה שכולם מתייחסים רק אליו והיא לא מקבלת כלום, לא ברכות לא מתנות.... כל מי שהתקשר לברך היא ישר קפצה לשיחה ושאלה "מה איתי? מה איתי?".... אם היא היתה יותר גדולה היום היה היום שבו היא היתה בורחת מהבית :( ניסיתי להסביר לה שהיום זה היום שלו ושהיא צריכה לשמוח בשבילו ושהיא תקבל את אותו דבר ביומולדת שלה, אבל כלום לא עזר, וכמובן שישר קיבלתי האשמות של "את לא אוהבת אותי ולאף אחד לא אכפת ממני, אני רוצה לעבור לגור בבית אחר" מה אפשר לעשות?? אני מרגישה שזה לא סתם הצגה ושבקטעים האלה היא באמת מאוד חסרת ביטחון, ולא מרגישה בטוחה במקום שלה במשפחה, אבל מה אפשר לעשות מעבר? אנחנו מודעים לבעיה וכן שמים לב שהיא תקבל את היחס שמגיע לה, אבל ברגע שאחיה מקבל משהו, הכי קטן שיש, כל מה שעשינו בשבילה עד עכשיו פשוט נשכח... המון תודה מראש!!!!

חשבתי על זה שוב וזה לא שהמצב החריף מאז שהתינוק נולד, אלא יותר "התרחב", כי עכשיו היא לא משווה את עצמה רק לאח אחד, אלא לשניים, ככה שמספר המקרים שבהם היא מקנאה פשוט עלה, כי פעם זה כלפי האח האמצעי ופעם כלפי הקטן....

היי. אני מבקרת אצלה פעם בשבוע. היא ביקשה לפני השינה סיפור. שאלתי אותה אם מקריאים לה באופן קבוע סיפור לפני השינה. היא אמרה שלפעמים כן ולפעמים לא. כשלא מקריאים לה סיפור היא אמרה שהיא חולמת חלומות רעים, בהם הרעים מנצחים את הטובים, מגרשים את הטובים, והיהודים - מגורשים! אמרתי לה שעכשיו ליהודים יש ממלכה משלהם והם לא יגורשו ממנה. נראה בסדר?

שלום. בני בן 11 חודשים, נמצא מגיל ארבעה חודשים אצל מטפלת. מדובר במטפלת מסורה מאוד שהילד ממש נהנה להיות אצלה, ואף מתרגש מאוד כשפוגש אותה ברחוב. בנוסף הוא אלרגי ובררן בעניני מזון, ורק המטפלת מצליחה להאכיל אותו בצורה טובה (בחופשות הוא יורד במשקל...) כעת אני אמורה להחליט להיכן לרשום אותו לשנה הבאה. מצד אחד-אני רוצה מסגרת של גן עם סדר יום, שבה יתפתח מבחינה קוגניטיבית. ומצד שני אני לא בטוחה שזה נכון להעביר אותו ממסגרת כל כך חמה ואוהבת... האופציות העומדות לרשותי הן- להשאיר אותו עד סוף שנה זו, שאז יהיה בן שנה. או-להשאיר אותו עד גיל שנתיים. מה את ממליצה?

שלום רב , הבן שלי הבכור היה יושן לבד בחדר שלו במיטתו כשהחדר שלו בדיוק מול החדר שלנו כלומר אנחנו רואים אותו והוא רואה אותנו היה יושן טוב עד הבוקר למעט מקרים בודדים ולעיתים רחוקות. לאחרונה מזה תקופה טובה הוא מבקש לישון על ידינו אפילו להירדם לבד בחדר לא רוצה חייבים להישאר על ידו או לפחות בחדר שלו עד שירדם ובאמצע הלילה מתעורר הרבה פעמים עד שבסוף מתייאשים ומאשרים לו לישון במיטה שלנו או הפוך . הוא טוען שהוא פוחד ויש חלומות רעים אבל לפי הסיפורים שלו מרגישה שמדובר יותר על פינוק הרגל וקינאה מאחיו בן ה 3 שנים שהוא גם יושן באותו חדר על יד אחיו לי זה מאוד מציק כשיש ילד באמצע. כיצד ניתן לטפל בבעיה הזאת בלי לפגוע בילד ובאישיות שלו ??? אני מרגישה שזה רק הולך ומחמיר מה היא ההמלצה שלכם?

הי, ילד בגן חובה (יולי יהיה בן 6) מתוק, מלא בשמחת חיים ואוהב מאוד להצחיק, חכם מאוד יחסית לגילו. מאוד אוהב להתחבא. גם כאשר באה לאסוף אותו מהגן אוהב להסתתר ואז לקפוץ, לפני שינה מסתתר בארון, כאשר רוצה משהו ולא מקבל מסתתר אפילו כעשר דקות על אף שכבר שומע את הדאגה בקולנו כשקוראים לו. אמרנו לו מספר פעמים שזה לא מצחיק אותנו ושהוא חייב לשמור על קשר עין כל הזמן!ושיש דברים מאוד מסוכנים כמו להסתתר בשיח בקיץ שיכולים להסתתר בו נחשים. (אנחנו גרים בכפר). אשמח לקבל ממך חוות דעת והכוונה מהיכן לדעתך נובע וכיצד לפעול בעניין?

שירלי שלום, יש לי 2 ילדים אחד בן 2.5 והשניה בת 1.5. הגדול מדבר וחכם מעבר לגיל הקטנה עדין לא מדברת. בתחילת השנה נכנסו לפעוטון חדש ואחרי החגים שהתחילו לבקר ברצף בפעוטון, הרגשתי שינוי התנהגותי אצל הבת, נהייתה שקטה, ביישנית, מכונסת בעצמה. מאוד נבהלתי, ושאלתי בפעוטון איך היא? וגם את הבן הגדול שאלתי איך היא בגן, והוא סיפר לי שהמטפלת שלהם מרביצה לביתי, וצועקת עליה.שאלתי את ביתי האם היא מרביצה לך? והיא הנהנה עם הראש וסימנה לי ביד שמקבלת מכות. למחרת הוצאתי אותם מהפעוטון ואמרתי למנהלת הגן שמאז שהכנסתי אותם הקטנה שלי השתנתה לרעה, ותסיק את המסקנות לבד. הכנסתי אותם לפעוטון עם גננת מנוסה שקבלתי עליה המלצות, אבל מאז הבן הגדול שלי לא מרוצה, הקטנה לעומתו פורחת, רוקדת, רצה , משתוללת, ילדה שמחה.עדין לא מדברת. אבל הגדול ממש מתלונן שלא אוהב את הגננת וגם היא אמרה לי שקשה לה להתחבר אליו. לפני שבועיים הוא אמר לי שהגננת אמרה שתרביץ לו עם מקל והיום חזר מהפעוטון ואמר שהיא הרביצה לו עם מקל. והיום בצהרים כשלקחתי אותו מהפעוטון הגננת ישר פנתה אלי בשאלה מוזרה של- מה הוא סיפר לך אתמול שהיה בגן? אמר משהו? אני כבר לא יודעת מה לעשות, משתגעת מהמחשבה שאולי מקבל מכות, וגם מה לעשות?? מחכה לתשובה מהירה תודה

שירלי שלום, אני יועצת מתחילה, אחרי המתווה.. ויש לי 2 שאלות: 1. תלמיד בכיתה ו' שמסתובב בלי סוף בביהס, בשיעורים מוסח מאוד, לא מרוכז, מוטרד, עם לב טוב וענק! אבל לא מצליח לתפוס את עצמו, דברתי איתו בתחילת השנה כמה פעמים, לא הצלחתי להבין ממה השינויים והוא אומר שהוא מאוד מבולבל השנה.. לא יודע ממה. ניסיתי לגייס את הוריו אבל הם ממש לא בקטע של לראות קשיים, הם אומרים שזה יעבור לו עם הגיל.. מה אני עושה איתו? כואב לי הלב עליו 2. ביהס שאני עובדת בו הוא ביהס קשה עם הרבה צרות ומורכבויות. המנהלת לא מתנהלת נכון ואני לא מצליחה לשים אצבע מה בדיוק לא טוב בהתנהלות. לאחרונה שמתי לב שבכל שטות היא מערבת אותי, בעיות משמעת, קבלת תלמידים חדשים, בעיות בין צוות המורים, אני עובדת רק 3 ימים בשבוע ובימים החופשיים שלי היא דואגת לשלוח לי מיליים בלי סוף עם כל מיני שטויות כמו: הילד הזה לא נראה לי טוב.. יש קשיים עם כיתה זו... אני צריכה תשובה מהירה לגבי ענין מסוים... התכתבויות שלה עם הורים.. זה מאוד מרגיז אותי, אני לא מצליחה לעשות את העבודה שלי אלא להתעסק כל הזמן בצרכים של המנהלת. מה לעשות? אני מכירה את עצמי בתור אחת שקשה לי לשמור על גבולות ואם סוחבים אותי לבעיות אני נשאבת אליהם גם אם זה לא שלי, לא מתוך שליטה אלא מתוך חוסר שימת לב לצרכים שלי ורק בסוף יום אני קולטת כמה פגעתי בעצמי גם פיזית שלקחתי על עצמי יותר מידי ללא מנוחה וגם מעשית שלא הספקתי מה שרציתי לעשות? מרוב שמנהלת ביהס דומיננטית וסוחבת בדיבור שלה אני אפילו כבר לא בטוחה כל כך בהגדרות התפקיד שלי ומה נכון שאעשה, איך לבנות תוכנית ייעוצית נכונה ולא לזוז ממנה? ואיך אדע לזהות את הגבולות של עצמי ולשמור עליהם? אשמח לתשובה מהירה תודה!!

שירלי שלום, קראתי בעיון את תשובתך ותודה רבה עליה! מאתמול אני חושבת עליה,היא עזרה לי להפחית לחץ ואחריות שלקחתי מידי על דברים אבל הדבר שהכי קשה לי בתשובה שכתבת שזה מתאים ליועצת מתחילה בשנה ראשונה, אבל אני שנה שלישית!! וזה מה שקשה, חשבתי שנכון בשבילי לעזוב את ביהס בסוף שנה, יותר מידי מקרים קשים ומנהלת שאוהבת להכניס כל הזמן פרויטקים חדשים בלי להתחשב בכוחות של הצוות. מצד אחד המשרה שלי שם יחסית גדולה 20 שעות אבל מצד שני קשה לי מאוד ואין לי כוח לעשות דבר לעצמי אחרי בית הספר. איך אדע אם נכון עבורי לעזוב? שוב, תודה!

שירלי שלום, בני בן שלוש וחצי, ילד ראשון (ואח לבן 10 חודשים). נמצא בגן טרום טרום חובה. הגננת והסייעת מקסימות ומספר הילדים לא גדול (26). הגננת טענה לאחרונה שבננו לא משתף פעולה עם ילדים אחרים בגן, מעדיף לשחק לבד ואם מישהו מנסה להשתלב הרבה פעמים הוא תוקף אותו. שוחחנו עימו מספר פעמים ואכן מרביץ פחות, אך עדיין מתקשה במשחק עם שאר הילדים. כשאנחנו מגיעים בבוקר לגן, הילדים רצים אליו, מדברים איתו והוא מאוד אהוב על ידם אך דוחה אותם שוב ושוב. אנחנו מנסים להשאר בגן ולשחק איתם אך כל דבר שהילדים מציעים הוא עונה ב"לא רוצה, לא בא לי". מחוץ לגן הוא לא מתנהג כך. השבוע היינו בגן הציבורי והוא פגש ילדים מהגן ושיחק איתם בשמחה (הוא אפילו קצת חסר בטחון ועוקב אחרי מעשיהם ומעתיק אותם). מה לדעתך גורם להתנהלות הזאת בגן? איך אנחנו או הגננת יכולים לסייע?

היי, לאחרונה יש שינוי התנהגותי אצל בני בן ה5. גם הגננת ציינה בפני שבשלושה שבועות האחרונים הוא מתנהג אחרת - מוצץ אצבע באופן קבוע (לפני היה מוצץ אצבע רק לפני שינה) לא מקשיב ומדבר כל הזמן בטון תינוקי. לפני חודש וחצי הייתה אסיפת הורים שבה הגננת ציינה כי הוא חברותי מאוד ומשחק עם כל קבוצות הגן מתנהג בבדרות ונותן דוגמה לילדים, מקשיב ועוזר כל הזמן. עכשיו הוא ממש לא מקשיב. השינויים בבית לאחרונה (מזה 3 חודשים) - התחלתי ללמוד פעם בשבוע אחר הצהריים ויוצא שימי שני ושלישי אני לא רואה אותו כלל (שלישי אצל אבא שלו - אנחנו גרושים) בנוסף אני נמצאת בזוגיות 3 וחצי חודשים ובחודש וחצי חודשיים האחרונים הוא גר איתנו והם מסתדרים ממש טוב הבן שלי ממש אוהב אותו ומרגיש שהוא חבר שלו ומחכה שיבוא הביתה.. אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לקבל עצה בנושא או מה עלי לעשות ולמי לפנות...

תודה רבה

שירלי שלום רב, בני בן 6, תלמיד כיתה א כבר זמן מה משתמש במשפט ... אוף לא יכול..... או ... נו אמא אני לא יודע!... זה קורה בגן כשיש קושי במשהו ספציפי וגם כשאין כלל, אפילו בדברים בסיסיים שעליו לעשות על בסיס יומיומי. זה מרגיז במיוחד בזמן הכנת שיעורי בית כשאני רואה שהוא פשוט איינו מרוכז ולא מתכון להתרכז אלא בדיוק הפוך.רק אם אני מעירה לו בצורה נוקשה הוא מפסיק עם התגובה הזאת אבל הייתי רוצה להמנע מהטונים נוקשים ולמנוע כלל את האי נעימות מיותרת זו שמקלקלת לשנינו את האווירה בבית. אשמח להמלצותיך. מראש תודה

שלום שירלי, בני בן ה-4 לא כל כך אוהב לבוא לאכול כשקוראים לו. וזמן הארוחה יכול להימשך שעות. אם לא מאיצים בו זמן הארוחה יהיה שעתיים פלוס מינוס. זה קורה גם בגן וגם בבית. זה כנראה מאוד בולט כי הסייעות בגן סיפרו לי על זה מיוזמתן בלי ששאלתי. בכל הגנים בהם היה. זה תמיד היה כך. מאז שנולד. הוא לא מתלהב מפעולת האכילה. הוא חולם או משחק עם האוכל או מדבר או שר וגם כשהוא כבר אוכל הוא לועס נורא לאט... :-) זה מצחיק ועצוב גם יחד. בזמן האחרון החלטנו אני ובעלי להסביר לו שארוחת הערב (שמתחילה בשש וחצי) תסתיים בשבע וחצי ואחרי זה הולכים למקלחת ואין יותר אוכל. אני נותנת לו מעט התראות בזמן הארוחה שהזמן עומד להסתיים (וגם לפני הארוחה, שכדאי שיבוא מהר כי לא ישאר לו זמן לאכול). האמת שזה עובד יחסית בסדר. הוא אומר לפעמים בסוף שהוא עדיין רעב (אחרי ששר ודיבר וחלם כמובן במקום לאכול...) אבל תמיד הוא מספיק לאכול מנה לא רעה בכלל ואפילו קינוח כמו פרי או ביסקויט. אני לא יודעת אם הוא באמת רעב או שסתם מנסה למשוך את הזמן כדי לא ללכת להתקלח... האם אנחנו נוהגים נכון? האם שעה זה פרק זמן מספיק בשביל ילד בן 4 לאכול? תודה.

שלום, יש לי 2 אחייניות. אחת בת שנה וארבעה חודשים והשנייה בת חמש וארבעה חודשים. אתמול הגדולה אמרה משהו בסגנון: "אני לא מאמינה שהמוצא של אדם וחווה הוא מהקוף". כבר לפני מספר שבועות שאלנו אותה מה ברא אותנו במסגרת השאלה שלה: "למה לציפורים יש כנפיים?" היא ענתה: "אלוהים". הבית הוא בית חילוני, אבל יכולות להיות השפעות מהגן (גן חילוני) או הסבא. מה אומרים לה ואיך מפתחים איתה את הדיון? בתודה מראש, עדי

שלום לכולם. אני בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, וניסיון רב בתחום. אני רוצה מאוד לעשות תואר שני, אבל בתחום שלי זה דורש המלצות ממקום עבודה, ולצערי מאז שילדתי, לפני כ-3 שנים, לא מצאתי מקום שאוכל להתברג בו. חוץ מזה תמיד רציתי לעבוד עם ילדים ונוער, אבל הניסיון שלי רק עם מבוגרים, ולא מקבלים אותי לעבודות בתחום הזה חשבתי לעשות הסבה מקצועית לייעוץ חינוכי. במכללת רמת גן, שקרובה לביתי, מוכנים לקבל אותי למסלול תואר שני בייעוץ חינוכי, והשלמה לתעודת הוראה. יש לי כמה שאלות בנושא:1. האם יש מספיק עבודה בתחום? בפרט, האם יש בתי ספר שיש בהם תקן ליותר מיועצת אחת? 2. האם המסלול במכללת רמת גן מוכר ע"י משרד החינוך? 3. האם מישהו יכול להמליץ לי על המסלול הזה? 4. האם יש אפשרות להמשיך ללימודי פסיכותרפיה עם תואר שני מסוג זה? תודה ושבוע טוב, דנה גל.

שלום, הסיפור הוא מעט מורכב אך אני מוכרחה לציין מעט פרטים על-מנת שתוכלh לקבל תמונה כוללת. אני נשואה ויש לי שלושה ילדים 5,3,2 , עברנו באוגוסט האחרון מנתניה לכפר יונה, כאשר המעבר היה במטרה לאחר כוחות עם אחותי הגרושה עם 2 בניה בגילאים 17 ו-13 , לצערי עברו ארבעה חודשים והמגורים המשותפים לא צלחו . כעת ברורה ההחלטה שעלינו לעבור דירה ויחד עם זאת איננו בטוחים כלל אם להישאר בסביבה הזו או לחזור לנתניה לשכונת מגורים אחרת... החשש הגדול שמעיב על החלטותיי היא שמא ילדיי יפגעו ריגשית ונפשית מהמעבר חזרה לעיר מה שמצריך מעבר מסגרות גנים , חוגים וכו' מחד ומאידך להישאר בסביבה הזו ולעבור לבית אחר, החשש שלי שבתי תעלה לכיתה א' בשנה הבאה ואני רוצה יציבות עבורה ולשאר ילדיי במקסימום. יש לציין שמעבר חזרה לעיר יאפשר לנו להגיע למקומות העבודה ביתר קלות אבל לא הייתי רוצה לקבל החלטה על בסיס זה בלבד. מה אני עושה???? איך אני ממזערת פגיעה בגוזלים שלי? חשוב לציין שמעבר דירה חייב להתבצע בכל מקרה ואינו סובל דיחוי למען בריאות כולנו וכמובן שאני מכה על חטא מידי יום על ההחלטה שנלקחה אז, אך לא נותר לנו אלא להסתכל קדימה ולקבל את ההחלטה הטובה והנכונה ביותר לכולנו.

שלום, בני הבכור בן 11. ילד חכם ונבון אך מכיתה א סובל מבעיות חברתיות. עם עליות וירידות. אנו ההורים עושים כל מאמץ לחזק אותו בפן המשפחתי. שם הוא אהוב מקובל ושמח. אנו מחזקים אותו על ידי חוגים וכישורים בהם התברך. ניתן להאשים את המערכת הבית ספרית למצב הכיתתי. מצב של החרמות ודפוס התנהגות שלילית. הכיתה 'נפלה' בין הכיסאות.. בשיחה עם המורה הילד אשם גם במצב. מכיוון שהוא נוקשה מול החברה. לצערי גיליתי שזו אמת. יתכן שזה סימפטום של כל השנים שעבר. השאלה איך אני מעודדת אותו? מרככת אותו? שיהיה נעים עם הסביבה, ייתן אופציה לסליחה של החבר ולא התעקש מולו? לא ירגיש מאוים? נ.ב אין באפשרותנו להעביר לבית ספר אחר.

הי, הבן שלי בן 8 בכיתה ג'. במהלך השנה האחרונה הוא מראה סימנים של חוסר כבוד וחוסר בגבולות ביחס הישיר כלפי המורים והילדים בבית הספר. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר אמון בסיסי לצוות המורים והצקות לילדים. אודה לך אם תוכלי לחזור אליי במידה והנושא בתחום המקצועי שלך. תודה,

תודה על העצות שכ"כ נכונות, אבל מה שכתבת להתעקש שהגננת תתערב, בהתחלה אכן ניסיתי, ללא הועיך ובהמשך אמרו לי גננות שעבדו עם הגננת הזו לפעמים, שאני יכול רק להזיק אם אמשיך לבקש, כי היא גננת שלא יכולה לקבל עצות מהורים אפי' כשזה לא ביקורת עליה, ולכן בגן הזה אני בבעיה שהגננת בשום אופן לא תתערב, למרות שהיא היתה יכולה בקלות לפתור את המצב, אם היתה מאירה לבתי פנים, ומחמיאה לה לפעמים, הבטחון עצמי של בתי מיד היה עולה, אבל מי שמכירה את הגננת אמרה לי: "לגננת הזו מותר רק להחמיא, ואם לא אז עדיף להעביר אותה גן" האם למרות שזו כזו גננת עדיף לא להעביר גן? נ.ב. תודה על היעוץ שמעיד על איכפתיות עמוקה, והלוואי שלגננות עצמן היה אפי' קצת מהאיכפתיות הזו בהערכה שמואל

שלום, רציתי לשאול האם זה תקין שילדה בת 8 ציירה על הדובי שלה איבר מין גברי? האם זה עשוי להעיד על משהו שעברה?? אודה לתשובה

יש לנו תאומות בנות 4.5, בשנה שעברה למדו יחד בגן, השנה הפרדנו אותן לשני גנים, אחת מהן החלה לפרוח מאז יותר, ואחת מהן להיפך.. התחילה לאבד ביטחון עצמי, ואין לה חשק ללכת לגן, מבירור שעשיתי נודע לי שהגננת שלה היו הרבה מקרים שפגעה בבנות, והשפילה אותן, בד"כ ממשפחות שלא חששה מההורים, בד"כ בת שהיא החליטה שצריכה טיפול, לצערי בתחילת שנה גם בתי מטרה לפגיעות, אני שוחחתי עם הגננת על כך ונראה שהצלחתי לגרום לכך שלא תפגע עוד בבתי. אבל החלה בעיה חדשה: הילדה באה מהגן ומספרת שיש חמש בנות שמעליבות אותה מדי יום, ניסינו לחזק אותה שבטח הן מקנאות ואין לה להתרגש, אבל בכל בוקר היא לא רוצה ללכת לגן, וניסינו לדבר עם הגננת שתטפל בבעיה, שתבדוק אם זה נכון ותזהיר את הבנות לא לפגוע בה, ובמקביל תשתדל להרים את המורל של בתי ע"י מחמאות וכו', אך הגננת אינה מוכנה לשתף פעולה היא אומרת: זה לא נכון לא פוגעים בה. וגם אם מישהי מנסה להעליב אותה לא קרה כלום!!! אומרים לילדה שזה לא נכון שהיא משוגעת, זה לא נכון שהבגד לא יפה, והיא לא צריכה להיפגע. היות שאני ראיתי שהגננת הזו לא רגישה לעניין של העלבות בכיתתה, ואפי' גם בעצמה לפעמים מעליבה בנות אני מתלבט האם נכון עכשיו להעביר אותה לגן אחר, או שהבעיה רק תחמיר כי שם היא עדיין לא מכירה שום ילדה מהכיתה, היתרון ששם אמורה להיות גננת יותר אנושית, שאמורה לסייע לעלות על דרך המלך אשמח לקבל תשובה המון תודות

שלום רב, אני מורה שעובדת זו השנה ה-9 במערכת החינוך. אני בעלת תואר ראשון לחינוך יסודי תעודת הוראה ותואר Bed, ובנוסף סיימתי לפני שנה תואר שני בחינוך לגיל הרך. אני מעוניינת לעשות הסבה לייעוץ חינוכי בבתי הספר. האם עליי לעשות תואר שני נוסף בתחום או שקיימת הסבה למקצוע זה? תודה ויום נעים.

יש לי ילדה מקסימה ונבונה מאוד תזזיתית( בגלל זה גם לא עולה הרבה במשקל) יש מספר התנהגויות שלה שקצת מלחיצות אותי וגורמות לי לחשוב אולי יש לה בעיה של היפראקטיביות או משהו דומה . היא צועקת הרבה לפעמים כי היא לא רוצה משהו או להפך, ולפעמים סתם באמצע משחק עם ילדים שממנו נראה שהיא מאוד נהנית(וזה מבהיל את הילדים שאו בוכים או לא מבינים מה קורה) . לא מזמן בקעו לה 2 שיניים והן עדיין מאוד קטנות אז אני כל הזמן אומרת שזה אולי זה. אבל רציתי לשאול האם זו התנהגות נורמלית לגיל זה? ואיך מציבים גבולות? ( כי להבנתי ההתנהגות הזו קורית רק כשאני בסביבה ) תודה

שלום אני בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד עם תעודת הוראה וניסיון של 3 שנים.. אני רוצה להתחיל ללמוד יעוץ חינוכי אך מפחדת בגלל שבכל מקום נאמר לי שיש קצת תקנים ליועצים ובקושי יש עבודה במערכת החינוך. וישנה הצפה באנשים.. עד כמה המצב קשה? האם לוותר על התואר וללכת לתחום אחר?

תודה רבה על התשובה המהירה, האם ניתן לעבוד גם במערכות לא פורמליות כיועצת חינוכית? או שזה רק בבתי ספר? ושוב תודה!!

שירלי שלום, אני יועצת חינוכית בבית ספר יסודי ומאתגר. בשנה שעברה בניתי תוכנית עבודה והיא כלל לא תאמה את המציאות. השנה קבלתי שעות נוספות וכעת עובדת שם 15 שש עם שעות אופק יוצא- 21 שש אשמח לקבל טיפים לדברים שחשוב שיהיו בתוכנית עבודה ואיך בונים אותה נכון כך שתתאים למציאות (המפקחת שלי לא מתענינת בזה ולכן אי אפשר לקבל סיוע ממנה, לעומת המנהלת שרוצה פירוט מלא ואני די במצוקה..) תודה ושנה טובה!

יש לי בן בן שלוש וחצי ובן בן שנה וחצי. לאחר שהקטן ישן איתנו בחדר בלול החלטנו שהגיע הזמן להעביר אותו לחדר של הגדול. קשה לו להסתגל למיטה החדשה (מיטת מעבר) והוא כל הזמן משחק איתנו גם כשהוא גמור מעייפות. הוא לא מוצא את עצמו במיטה, כל פעם זז וכשאני יוצאת מהחדר הוא יוצא אחרי וזה יכול להימשך ככה שעה עד שלבסוף החזרתי אותו ללול כי הוא הפריע לגדול לישון. אותו הדבר קרה היום וכדי שהגדול יוכל לישון לא חיכיתי הרבה כמו אתמול והעברתי אותו ללול. מה מומלץ לעשות במצב כזה, ניסיתי לשבת לידו וללטף אותו אבל הוא כמעט נרדם ואז קם כמו שד ומתחיל להרעיש ולהפריע ולא מוכן לשכב

היי ביתי בת שנתיים וחצי, נכנסה לגן רק בסםטמבר האחרון לראשונה. היא ילדה מאוד נבונה ומאוד בוגרת. אל מאז שנכנסה לגן היא למדה דם להתבחיין זה לא בכי אלה ילול כזה כשהיא לא מקבלת מה שרוצה. אני יודעת שזה לא פייר להאשים את הגן, אבל שם היא כנראה רואה ילדים שעושים את זה אז סיגלה לעצמה את ההתנהגות הזאת. גם כשאני מנסה לדבר איתה היא ממשיכה את הבכיינות הזאת בצורה מעצבנת ממש. מה לעשות? להתעלם? אני מנסה להסביר לה שהתבכיינות לא תעזור והיא לא מפסיקה. אם אני מתעלמת לגמרי זה עשוי להפוך לבכי אמיתי.. איך נפתרים מהתופעה???

היי הבן שלי בן שנתיים וחצי כבר חודשיים עושה לו גמילה ועדיין מפספס ליתר דיוק מתעקש לא לעשות פיפי בשירותים אין לו פחד כי הוא יושב לפעמים וגם בגן גמול ולא מפספס מה הקטע שדווקא בבית הוא לא מסכים ללכת לשירותים וממש מורגש שעושה לי דווקא גם כשהולכים להורים שלו אותו דבר האמת שניסיתי את כל השיטות איתו שום דבר לא עוזר כבר נמאס ותקופה אחרונה אני מתעצבנת עליו בטוחה שהוא כבר יודע להתאפק אך סתם עושה לי דווקא איך אפשר לגמור עם כל זה כי אני הפסקתי כבר לשלוט בעצבים שלי הכל עשיתי והכל ניסית שום כלום

הבת סיפרה על כך שנגעו בה מינית. ובית הספר ורשויות הרווחה מנסים להפיל את זה על ההורים. אין להם בושה אין להם אלוהים. אנחנו שומרים על ילדינו מכל משמר. בחיים לא פגענו בהם. איך להתמודד עם זה?

יש לי אחיינית בת 5 הולכת לגן חובה. בראש השנה נסעתי איתה באוטו והיא מספרת ככה: "אתמול בלילה טסתי במטוס של מתים, ושם פגשתי את הסבא והסבתא מצד אבא, זה היה בהתחלת הלילה. באמצע הלילה הגעתי ליפן (כששאלתי אותה לפי מה היא ידעה שזו יפן, לא ידעה לענות) ושם טיילתי ונהניתי עד שקמתי בבוקר". היא מאוד וורבלית. לפני חודשיים אמרה שהיא לא אוהבת שנועלים אותה לבד בבית. שאלנו אותה מי עושה את זה? אז היא ענתה: "לא - אתם לא מבינים! כשאני אהיה גדולה, ואגור עם חברים - אז אני לא אוהבת שמשאירים אותי לבד בבית" היום הראשון בגן היה קצת קשה ועכשיו בסדר. אני עכשיו ראיתי שזה לא נושא הפורום אבל בכל זאת. היא גם סיפרה משהו כזה לגננת. שאמרה שזה בסדר. האמנם?

אני בגיל22 ועדיין מרטיב בלילה ולא יודע מה לעשות? הייתי אצל רופא והוא נתן לי כדורים וזה לא עזר? וכן לקחתי פעמון וגם לא עזר וגם עשיתי התעמלות וגם לא עזר מה עושים לבנתיים? וגם בהמשך?

שלום רב. בתי בת 4 ועולה לגן ט. חובה. בין הגנים באזורנו יש 2 גנים שהם ט. חובה וחובה יחד, וגן נוסף שהוא ט.ט חובה עם ט. חובה. נרשמנו לשני גני החובה ואילו שובצנו בגן שהוא ט. ט. עם ט. לאחר מלחמות קשות על השיבוץ, הוא נותר בעינו, ואני מרגישה כי תהיינה לכך השלכות על בתי ועל כן בירורי זה. היא ילדה מאד מפותחת, הן רגשית והן התפתחותית, מוטורית ושפתית. בכל מעגל חברתי היא נוטה להתחבר עם גדולים ממנה בהרבה ואף עם מבוגרים. ניכר כי היא מתקשרת הרבה יותר טוב עם בוגרים ממנה. בנסיונות להפגישה עם בני גילה, תמיד החברים קופצים מדבר לדבר, ואילו היא סוג של מנסה להתאים עצמה לסביבה שהיא פחות בוגרת. למשל, היא יושבת על פאזלים של 100 חלקים בעניין רב ותשומת לב, צביעה לפי מספרים, כותבת את שמה וכו', הכל מתוך יוזמה שלה בלבד, להתקדם ולרצות לדעת וללמוד. שאלתי היא מה עלולות להיות ההשלכות על שהייה במחיצת צעירים ממנה, גם בקבוצת הגיל שלה - היא תהיה מבוגרת יחסית. האין יוביל הדבר לרגרסיות מעכבות התפתחות? אני שואלת זאת כדי לדעת אם להילחם את המלחמה האחרונה והקשה אל מול השיבוץ שקיבלנו, תוך שאני יודעת שמה שאני אחזיק בראשי ישפיע רבות על אופן התאקלמותה והתפתחותה. אני מדברת מאינטואיציה בלבד, והייתי רוצה כאן עיצה פדגוגית שתסבר את אוזני. בתודה מראש, מירי

שלום . יש לי צואר ראשון חינוך מיוחד ותואר שני ביעוץ חינוכי. אני מחפשת עבודה ביעוץ באזור המרכז והשומרון. אשמח להצעות.

שלום לכולם, יש לי תאומים בן ובת בני שנה וחודש. בהתחלה הנקתי את שניהם. עם הבן ההנקה זרמה בקלות ועם הבת היה קשה הרבה יותר, לכן עברתי לתת לה חלב שאוב מבקבוק (בלי לינוק), כאשר הבן ינק בבית ובמעון אכל גם הוא חלב שאוב מבקבוק. בערך מהשלב שהתחילו לצאת לו שיניים, הוא החל לסרב בתקיפות למוצץ ולבקבוק - כלומר מוכן רק לינוק. גם במעון לא הסכים לשתות מבקבוק וחיכה לסוף היום שאגיע ואניק אותו. הוא לא יונק בשעות קבועות או דווקא כשהוא רעב, אלא כאמצעי הרגעה כשהוא עייף או לא רגוע וכדומה.. נוצר מצב שהוא שאני היחידה שיכולה להרגיע אותו, כאשר אני לא נמצאת בבית הוא בוכה ומחפש אותי וכמעט אי אפשר להרגיע אותו. (הבת הרבה פחות "צמודה" אלי, היא נרגעת בעזרת מוצץ, והרבה יותר "עצמאית בשטח" וחברותית). כיצד אוכל לעזור לבני להיות פחות תלוי בי? המצב הופך להיות ממש בלתי אפשרי ומתסכל.. הם מתחילים מעון חדש בשבוע הבא ואני מודאגת מאוד כיצד יסתגל... האם גמילה מהנקה תביא לשיפור בתלות? האם נכון להתחיל תהליך כזה עכשיו, כאשר הוא עומד בפני כניסה לגן חדש? אשמח לעצה..

שלום! יש לי 2 ילדים בגילאי 3-4 האם כדאי לשמור איתם על לוח זמנים גם בחגים ובחופשות? לדוגמא ביום רגיל הם לא ישנים צהריים. אבל שבת בצהריים כן ןאז מוצאי שבת אני יוצאת איתם. תודה

זה התחיל מתי שזה עוד היה הגיוני.בסביבות גן הוא קיבל מיתה משלו והושלח לחדרו אחרי סיפור ליפני השינה,לישון.הבעייה גדלה עם הגיל של הילד.התהליך אצלו כזה-יושן מתי שבא לו בלילות שקט ואז יש לו צורך מידי פעם להתאורר ככה בשעה לא הגיונית 02-30 ככה וללכת ישר לחדר של אמא ולהאיר אותה.באמרו ש"בואי שבי לידי".בהתחלה בכיתה א בדקתי מה גורם לו מהיגיעון -אולי פחדים?אולי הוא צריך פיפי?אולי ואולי אך אחרי שאפילו הבטחתי לו שיהיה לו עונש אל מעשיו אלה של גניבת השינה מאמא,העדיף לקבל עונש.בסירוב מדליק את האורות,מרעיש,לא מסרים לחזור לבד לישון ואפילו פעם הצאתי לו תחלופה בריאה בשאלה:(גיל9)מה אתה מעדיף :-סטירה מצלצלת בלחי אל זה שאתה מתנהג בחוסר התחשבות שנים או ללכת לבד לחדר ולהירדם כמו ילד נורמלי לבד לישון.הוא העדיף סטירהלקחתי אותו לבדוק אצל פסיכיאטר.אולי הוא לוקה באיזה תסמון ולכן שנינו לא ישנים בלילות,אך לשב.אצל פסיכולוג נימצא שהוא סובל מתיסכולים אך אין דבר בזה שיעזור לי לישון בשקט באור האובדה הזאת.תעזרו לנו בבקשה בעצה איך לגרום לו לא להעיר אותי שנים קבוע.

יש לי ילד בן 3 שנגעל ממשחת שיניים, הוא ממש מקיא אותה. ניסיתי כל סוג אפשרי ואפילו טבעית. חשוב לציין שזה יחד שלא אוהב מתוקים כמו שתיה מתוקה חוץ ממים, לא אוהב מעדנים לא גלידות וארטיקים . ולכן כשאני שמה לו משחה יש לו אפקט הקאה. היום הצלחתי בשעה טובה לגרום לו לשים משחה לא בכוח אבל הוא ממש רצה להקיא ולא היה מוכן לשים שוב. אני חייבת עזרה איך לגרום לו לצחצח עם משחה, זה ממש בעיה שהוא נגעל וזה כאב לב להכריח אותו כשאני רואה שהוא מקיא מזה

יש לי ילד בן 3 שאני ניתקלת במצבים שהוא פשוט לא מקשיב לנו. לדוגמא סיטואציה בים הוא החליט שהוא רץ לכיוון החוף ואני קוראת לו והוא לא מקשיב, או שהוא רץ בחוף לאן שבא לו..אני כועסת עליו ואומרת לו שנגיע הביתה לא יהיה לו טלויזיה או משחקים אבל זה לא מזיז לו. אחר כך בדרך הביתה הוא בוכה לי שהוא יתנהג יפה ויקשיב לי ואני לא נשברת וגם בבית אני לא נותנת לו לראות טלויזיה והוא בוכה וצורח אבל אני לא מוותרת. הבעיה היא שהמקרים האלה ממשיכים לקרות הרבה בזמן האחרון והוא ממשיך להשתולל או לעשות מה שבא לו גם כשהוא יודע שהוא לא יראה טלויזיה והוא יבכה. לא יודעת איך להתמודד עם זה , אם לגרום לו להקשיב מבלי להגיע לשלב של "העונש"

לילה טוב,ביתי עכשיו עולה לכיתה א' רגע מאוד מרגש..ואיתו הפחדים כמובן אני נורא מודאגת מדבר אחד הקטע של ההליכה לשירותים ..איך אני יכולה בצורה ממש טוב להסביר לילדה בלי שתילחץ .כאשר היא הולכת לשירותים שתדע לדאוג לעצמה ולהגן על עצמה..?אשמח שתייעצי לי(אני כמובן תמיד מסבירה ומדריכה אותה)לא אתנגד לעוד הכוונה..תודה מראש

היי הבן שלי בגיל 2 וחצי לפני 3 שבועות התחלנו גמילה מחיתולים לקח לו שבוע עד שהרגשתי שהוא למד והתחיל להגיב עברו ימים כמעט בלי פספוסים בכלל וחשבתי שזהו סיימנו אך פתאום חזר לפני כשבוע וחצי לעשות פיפי ברצפה בשולחן בכיסא לא משנה איפה ואפילו מתלהב שהוא עשה פיפי ברצפה לא יודעת למה גם כשאח דלו צוחק אני מסבירה לו לא לצחוק על ידו ומשתדלת לא להגיב ולנקות בשקט ואם מגיבה אז אומרת לו שלא עושים פיפי ברצפה עושים בסיר או באסלה וזה לא עוזר ניסיתי הכל ויודעת מתי יש לו פיפי לפי הסימנים שהוא מראה לוקחת אותו לסיר מושיבה אותו הוא מתאפק ובסוף עושה ברצפה אני כבר התייאשתי ושוקלת לעשות לו הפסקה השאלה אם כדאי לעשות אחרי 3 שבועות מה לעשות כיצד להגיב ואני מעודדת כשהוא עשה באסלה או בסיר ואוכל אותי שאחרי שסיימנו הוא מתנהג ככה גם בעוד חודש נכנס לגן לפעם ראשונה אז ככה שאין לי מושג מה לעשות איתו עכשיו ואיך להגיב בזמן פספוס שלדעתי מתכוון לעשות זאת ולא סתם מפספס אשמח לעזרה

הייבני בן 2 וחצי לפני שבועיים התחלנו גמילה מחיתולים לגבי הפיפי הוא כמעט ולא מפספס אלא אם יש לו פיפי ביחד עם הקקי אפילו בלילה הוא כבר לא מרטיב הבעיה בקקי הוא עושה או בתחתונים או ברצפה לא מפחד לשבת על סיר או אסלה ויצא לו פעמיים שעשעה קקי בסיר ועודדתי אותו אך שוב עושה ברצפה ואפילו לפעמים מתאפק עד עצירות וכשעוברת לו העצירות עדיין עושה ברצפה או בתחתונים כיצד להגיב על זה ואיך מפחיתים מהתופעה הזאת ???? עוד שאלה בספטמבר הוא הולך למעון פעם ראשונה והוא מאוד קשור בי ואני מאוד מפחדת שעקב כניסתו לגן יפתח רגרסיה ושוב יחזור לעשות פיפי וקקי על עצמו אז איך ניתן אם בכלל למנוע זאת או לטפל בזה ????

היי הבת שלי בת שנתיים וחצי ובספטמבר תיכנס לגן בפעם הראשונה. דיברתי איתה קצת על הגן. האם יש דרך נכונה להכין אותה לזה? תודה!

שלום, יש לי ילדה בת שנה ושמונה חודשים. היא מרבה למשוך לאחותה הגדולה [4.5] בשיער בכל הזדמנות. אשמח לדעת כיצד לטפל בבעיה.