פורום ייעוץ חינוכי

אני אמורה ללמד כמחנכת  בסוף הקיץ בכיתה ז תלמידים ברמה לימודית גבוהה. בין 27 התלמידים ישנה בכיתתי תלמידה מוסלמית שמתנהגת לפי מנהגי האיסלאם. בין היתר צום רמדאן שמתרחש בתקופה זו. אני חוששת מאוד מתגובות לא נעימות של תלמידי כיתתה כלפי, הערות. אמירות.ופגיעות. גם מצד תלמידי כיתתה וגם מצד יתר תלמידי השיכבה. היא התלמידה היחידה המוסלמית בכל בית הספר, ואני בטוחה שזה יעורר תגובות. מה עליי לעשות או כיצד לעבוד עם הכיתה למצב הזה? להקדים תרופה למכה או לטפל רק אחרי שיתעורר משהו?

היי,יש לי בעיה ממש עם ביתי בת ה6 ..תמיד היא מרביצה לאחים שלה ולבת הדודה שלה..בלי סיבה כמובן.אנחנו מסבירים לה שאסור ושהיא ילדה גדולה והיא זאת שצריכה לתת להם התנהגות למופת.אבל אין היא לא מקשיבה ועדיין ממשיכה.אשמח להכוונה כלשהי מה לעשות איתה...תודה רבה מראש

שלום, אנחנו מקיימים בבית סיפרנו מכינה לתלמידי מופת- מצטיינים במתמטיקה. לפני המכינה ובשבוע הראשון של המכינה קיבלנו הודעות מתלמידים שברצונם לפרוש מן הכיתה מכל מיני סיבות. חלק כלכליות שפתרנו על ידי מתן מילגה , חלק סיבות חברתיות והסתגלות וחלק על רקע לימודי. נוצר מצב שמכיתה של 30 תלמידים נשארנו עם 22. במכינה הם לומדים מתמטיקה והמורה טוענת שרמתם בינונית עד נמוכה ואינם תלמידי מופת מובהקים. כמובן שלא ניתן להוריד את רמת מופת אך גם רף ציפיות גבוה מתסכל תלמידים והם נמנעים מהגעה. האם נכון לדעתך להיכנס לתלמידי הכיתה ולשוחח איתם ברמה כיתתית על האוריינטציה של הכיתה או שנכון לשוחח אישית עם כל תלמיד. האם נכון להפנות אנרגיה כרגע לשילובם מבחינה חברתית לפני מכינה לימודית?

היי אני מקווה שזה הפורום הנכון לשאול ( חוץ מזה שזה הפורום היחידי שאני מקבלת מענה ענייני ותודה על כך) ביתי בת שנתיים וחודשיים. מודעת לצרכים שלה, החלטנו להתחיל איתה גמילה, בהתחלה פחדה מתחתןנים ועכשיו אין לה בעיה, הבעיה היא שהיא לא מוכנה לשבת בשרותים, היא דיי עקשנית.. ניסיתי להדגים לה עם בובה שלה על הישבנון, ניסיתי להראותה לה קקי שעושה בחיתול שאנחנו זורקים לשרותים ושזה מקומו, אבל לשבת היא לא מוכנה. יש דרך לשכנע אותה או שפשוט להניח לה עם זה בינתיים? תודה!

שלום, אני מאוד מתלבטת ומבולבלת... כבר תקופה ארוכה שמאוד רוצה להמשיך לתואר שני (בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות) ביעוץ חינוכי/הסבה לעבודה סוציאלית. אני שומעת לא מעט מאנשים כי תפקיד היועץ הוא בדר"כ לא משרה מלאה.. האם באמת מאוד קשה למצוא משרה מלאה ולהתפרנס בכבוד? בנוסף, אבקש לדעת מה נכון יותר, להתחיל עם התואר השני ובהמשך ללמוד הוראה או שעליי להתחיל דווקא בתעודת הוראה? אשמח לתשובה מהירה כי אני בטעות לא וצה לפספס עוד שנת לימודים בגלל חוסר החלטיות......... תודה (:

היי בני בן שנתיים וחודש, הוא עדין ישן במיטת תינוק, הוא אינו מנסה לתפס כיוון שהוא איתנו באותו חדר (אילוץ של מקום) וכשמתעורר וקורה לנו אנחנו תמיד שם כך שלא נראה לי שינסה לתפס גם. האם כדאי בכל זאת, כאקט של התבגרות להעבירו למיטת מעבר? תודה!

היי ביתי בת שנתיים, לכל דבר יש לה דעה, מה ללבוש מה לאכול, כן את זה, לא את זה. כועסת לפעמים. אני לבד גם כשמדובר בדברים מסובכים כמו לסרוך סרוכים או אפילו לשים חיתול. אני כעיקרון מאוד מדרבנת אצלה את העצמאות והיכולת להחליט בעצה, וכשרוצה לבד אני משתדלת לתת לה לבד אומרת לה אם תרצי עזרה פשוט תבקשי השאלה עד כמה מרווח לתת לה, מתי צריך להגיד דיי! עכשיו אמא בוחרת חולצה, עכשיו זה ולא זה.

היי הבת שלי בת שנתיים ועדיין לא הולכת לגן. תיכנס בספטמבר. השיקול להשאיר אותה הוא לטובתה בלבד. היא בבוקר הולכת לסבתא שלה שמלמדת אותה תכנים, הולכות לפארק ונפגשות עם ילדים בני גילה כמוה, פעם בשבוע יש לה חוג מוזיקה הפעלה ופעם בשבוע חוג פעילות שאני לוקחת אותה של הורה וילד. בקיצור, מבחינת תכנים ועניין לא חסר לה. העניין הוא שבחוג אני שמה לב שלוקח לה זמן להשתלב, היא צמודה אליי מאוד. כל הילדים משחקים ומשתוללים והיא עושה את כל הפעילויות אבל צמוד אליי. ואני מתחילה לחשוש שאולי עשיתי טעות כשחיכיתי עדיין עם הכניסה לגן, ושאולי היא סגורה בגלל זה. והאם זה משהו שצפוי לעבור כשתכנס לגן או אולי עניין של אופי? אשמח לשמוע את דעתך

שלום רב, אני ובעלי כבר לא יודעים מה לעשות ולאן לפנות. נשמח לקבל ייעוץ ביתי מהרגע שנולדה הייתה דעתנית .לא רצתה לינוק ואף בהמשך בכתה בכל החתלה (גם היום) היא פעוטה עם המון מרץ מלאת שמחת חיים ונבונה מאוד עד שלפתע משנה מצב רוח ונהיית עצבנית. היא נוטה להתעצבן ובעיקר שמעירים לה. היא משליכה את הצלחת וכשאני כועסת עושה זאת שוב- בודקת המון גבולות. לפעמים אני ממש מופתעת מרמת הכוח שיש לילדה קטנה כשהיא כועסת. אצל הרופאים היא מנהלת מאבק רק שלא יתקרבו אליה אני מוטרדת מזה שגם בשינה היא מפגינה עצבנות, שינה לא רגועה ונוטה להתעורר עד היום באמצע הלילה( היא בת שנה ושלושה חודשים). אנחנו מורשים מחוסר שינה. בגן מדווחים שהיא דעתנית ונבונה. אני מניחה שלעצבנות קשר ישיר גם לחוסר השינה הרציפה בלילה. האם עלינו לפנות למישהו?לרופא? אשמח אם תוכלי לענות לנוו

היי,יש לי ילד בן 3..עם 2 אחיות גדולות ממנו תמיד הם משחקים ביחד אבל פתאומי מגיע הרגע הזה של הוויכוחים הצעקות ואפילו המכות. הוא מרביץ להן ואומר להן זה לי וזה אל תיגעי ועם הן לוקחות משהו ממנו הוא בוכה בכייי בלי הפסקה..אני מסבירה ואומרת אסור הן אחיות שלך תשחקו ביחד תאהבו אחד תשנייה ועדיין הוא לא משתכנע.הבעיה שלי איתו גם שמחוץ לבית עם מישהו מרביץ לו הוא מתחיל לבכות בכי נוראי והוא מגן על עצמו..אתמול למשל בת דודה שלו החזיקה אותו בכוח דפקה לו תמצח בקיר והוא בוכה אני מסתכלת אליו והוא לא מגן על עצמו!!!!מה עלייי לעשות שיפסיק להרביץ לאחיות שלו ושידע בו הזמן להגן על עצמו???תודה מראש חג שמח

שלום,יש לי 3 ילדים בני 5 4 3...ילדים מהממים ומופתחים לגילם ויותר אפילו. ילדים שלא חסר להם כלום ברוך השם..אבל יש לנו בעיה איתם תמיד שאנחנו יוצאים איתם לקניות,פארק, מקדונלס טיול,קניות וכ'ו.. הם רואים את הכל בהתלהבות כאילו בחיים לא ראו כלום קופצים ישר למשחקים ושאנחנו אונרים להם די הם לא רוצים ומתחילם לבכות במקדונלס הם לא רוצים לאכול רק לשחק..בקניון בורחים לנו מחנות לחנות ואנחנו רק רודפים אחריהם .שיוצאים לטיול עם יש פעיולות כלשהי הם לא רוצים להשתתף.רק לשחק או שנרים אותם על הידיים.אנחנו לא יודעים עם זה בגלל שהם ילדים או שזה משהו אחר..ואנחנו מסבירים להם שהם צריכים להקשיב לנו.אשמח לתשובה..תודה מראש

יש לי תינוקת בת שנה ו-5 חודשים מאוד מאוד חכמה ומפותחת. התחילה ללכת לפני גיל שנה מפותחת מאוד מוטורית וגם שפתית יודעת לבטא עצמה מעולה. הבעיה היא ילדה חסרת מנוחה. היא כל היום עוברת מדבר לבדר, רצה קופצת יושבת קמה, מאוד עקשנית אם משהו לא נראה לה בוכה מאוד צורחת ומתעקשת עד שמקבלת את שרצתה. ולאחרונה התחילה גם להיות אלימה מרביצה כל פעם שמשהו לא נראה לה. ראשית רציתי לדעת אם התנהגותה תקינה. כיצד ניתן לט]ל בהתקפי הזעם והאלימות

שלום, אני מורה לחינוך מיוחד זו שנה 10 (ח"מ כוללני הפרעות התנהגות קשות ומחנכת כיתה מקדמת). בלימודיי למדתי חינוך מיוחד תואר ראשון, הרחבת הסמכה בלשון והבעה ותואר שני בחינוך מיוחד- שילוב תלמידים עם לקויות למידה. בעבר רציתי מאוד ללמוד ייעוץ חינוכי, אך בשל הריחוק ממקומות לימוד זה לא צלח. כרגע מעוניינת מאוד ורואה את עצמי מאוד כיועצת ביה"ס. העבודה עם התלמידים מספקת כמורה, אך אני רואה שהמקצוע שוחק מאוד לעבודה לאורך זמן. אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית. יפעת.

שלום, אני מורה לחינוך מיוחד זו שנה 10 (ח"מ כוללני הפרעות התנהגות קשות ומחנכת כיתה מקדמת). בלימודיי למדתי חינוך מיוחד תואר ראשון, הרחבת הסמכה בלשון והבעה ותואר שני בחינוך מיוחד- שילוב תלמידים עם לקויות למידה. בעבר רציתי מאוד ללמוד ייעוץ חינוכי, אך בשל הריחוק ממקומות לימוד זה לא צלח. כרגע מעוניינת מאוד ורואה את עצמי מאוד כיועצת ביה"ס. העבודה עם התלמידים מספקת כמורה, אך אני רואה שהמקצוע שוחק מאוד לעבודה לאורך זמן. אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית. יפעת.

צהריים טובים,ביתי בת ה5 ילדה מפותחת לגילה ואוהבת ללמוד ולצייר.. אבל באותו זמן עקשנית ממש ממש ממש.לא מקשיבה בכלל למה שאומרים.כאשר היא מציירת אני אומרת לה זהו מספיק תאספי תחפצים היא לא מקשיבה אני לוקחת את זה ממנה והיא הולכת ולוקחת שוב פעם תצבעים..וחוזרת על הפעולה 4-5 פעמיים ככה לגבי הטלויזיה..אני אומרת זהו זמן הצפייה נגמר היא לוקחת תשלט ומדליקה אותה.וכו' וכו'..אשמח לייעוץ..תודה מראש

הבת שלי בת 4 שנים בדרך כלל בישנית קצת למרות שהיא תמיד שולטת בחברת הילדים היא יפה מאוד והיא יודעת את זה ולא חסר לה כלום אבל יש לה בעיה כשהיא רואה במיוחד גבר או בחור זר היא מפחדת מאוד ונדבקת בי ולפעמים מתחילה לבקות איך אני יכולה לפתור את הבעיה .

אני בת 33, עובדת בתפקיד אדמיניסטרטיבי שאינו מספק אותי או ממצה את כישוריי, אך מתאים לי לתקופה זו בחיי. אני עומדת לסיים תואר שני בייעוץ חינוכי ותוהה לאן עליי להמשיך מכאן? ברצוני לציין כי נירשמתי למסלול מתוך רצון לקבל הכשרה מקצועית, ולהשתדרג מבחינת ההשכלה והתעסוקה. ומבחינה זו התואר והלימודים ענו על חלק מהמטרות. אך כיום כשאני לקראת סיום התואר, אני ממש לא רואה את עצמי ממשיכה במסלול שכולן עושות במשרד החינוך. זו היתה אופציה שהשארתי פתוחה אך כיום היא מרתיעה אותי יותר ויותר. אינני יודעת מה לעשות? תמיד הלכתי לפי האינטואיציה שלי ולפי מה שנכון לי ואף פעם לא פעלתי לפי מה שעושה "העדר". יחד עם זאת אני כמהה לתפקיד יותר משמעותי ולא יודעת איך להגיע לשם..אשמח לתובנות חדשות. תודה!

האם לתעודת ההוראה (יסודי או על יסודי) יש השפעה על קבלתי בתור יועצת? כלומר, במידה ויש לי תעודת הוראה ביסודי אוכל להיות יועצת בתיכון? ולהיפך?

שלום לפני שלושה שבועות ביתי זרקה את המוצץ לפח בגן מרצונה, מאז היא בלי מוצץ פה ושם מבקשת מוצץ אבל אין וייכוחים סיביב הנושא. מאז הגמילה מהמוצץ היא מראה מצוקה ריגשית קשה שמתבטא בבכי, אי יכולת לרצות אותה, נושכת ילדים בגן, לא כיף לה יותר בגן לא רוצה ללכת לגן.( תמיד היה קושי בפרידה בבוקר ומאז זה רק מחמיר). הגננת גם אומרת שהיא מרגישה שמשהו עובר אלייה. השאלה שלי אם להחזיר מוצץ?! אולי היא לא מוכנה לזה?

שלום לך אמא , אני רוצה לשתף אותך קצת עם נסיון המוצץ של ביתי , היא ילדה מקסימה , ממושמעת , תלמידה מצטיינת אהל מאוד מאוס רגישה ומפותחת ריגשית , כיום היא בת 12 ( אחרי בת מצווה )והיא נגמלה ממוצץ רק בגיל 11 , על הנסיונות הקודמים שלנו לגמול אותה עלו בתוהו והיא בפירוש הגדירה את המוצץ כדבר שמרגיע אותה , עוזר לה ומסייע לה להתמודד , אומנם גמילה בגיל 11 היא מאוד מאוחרת ואני לא ממליצה בגלל בריאות פה ולסת אבל מצד שני המוצץ נתן לה מענה ריגשי ועזר לה להתמודד , ברגע שהיא הבשילה והבינה את ההשלכות בעזרת שיחה איתנו ועם האורטודנטית שלה היא נגמלה ממוצץ בין לילה , אני במקומך הייתי מחזירה לילדה את המוצץ , אם יש קושי ריגשי הוא יתבטא בדרך מסויימת , התנהגות חריגה , הרגל מגונה אחר שיתפתח אי מוצץ לדעתי ומניסיוני עדיף כרגע בגלל שהיא צעירה לתת לה להמשיך איתו עד שהקושי הריגשי שלה יעבור והיא תתחזק ותרגיש בטוחה להוריד את המוצץ ...

לילה טוב, אני אשמח ליעוץ והכוונה ולעזרה איך להסתדר עם 3 ילדים בני 5,עוד מעט 4.ו3..הבת הגדולה ואז עוד בת ואז בן.שכבר אין לי ולא נשאר לי כוח.הילדה הגדולה עקשנית של ממש לא מקשיבה תמיד מתעקשת על דברים ובוכה בכי שעושה פיצוץ בראש כדיי לקבל את מה שהיא בעצם רוצה.ה4 לא מקשיבה בכלל ומרדנית לא אכפת לה מכלום כלומר משחקת לא מסדרת אחריה נכנסת לשירותים לא סוגרת מים ומכבה תאור וסוגרת תדלת.היא נעלבת ממה שאומרים לה תמיד צועקת שמישהו לוקח ממנה משחק..והבן 3 עושה אחרי האחיות.וכל משחק שהאחיות שלו משחקות הוא לוקח אותו מהם ומתחיל להגיד להן זה משחק לבנים לא לבנות ובעצם המשחק לבנות.ואז מתחיל כל האקשן של המריבות והוויכוחים.אני ואבא שלהם תמיד מסבירים ואומרים ונותנים להם עונשים אבל עדין הסרט נמשך.(לציין שאין עזרה מאף אחד).תודה רבה.ומקווה שתעזרי לי.

שלום ביתי בת 3 ו11 חודשים ..ילדה חכמה מאוד אבל בעייתית היא לא מקשיבהלמה שאומרים לה!כבר לא נשאר כוח להסביר לה.אני אומרת לה נגיד לא לגעת לקחת לשחק אין היא עוצרת שנייה ואז חוזרת על הפעולה 3 פעמיים אותו דבר עד שממש היא מקבלת נזיפה!שאנחנו אצל סבתא וקמים ללכת הביתה היא קמה יוצאת ואז בורחת אליה שוב פעם(לציין שסבתא גרה מתחת).והסרט שוב חוזר על עצמו.מה ניתן לעשות?אשמח לעזרה .תודה

שלום וברכה, אני אמא ל-2 בנות, 1.8 + 4, שתיהן ילדות מקסימות וחכמות. הגדולה שלי מאוד מנסה לקבל מקום מרכזי יותר בבית כמובן מאז שאחותה נולדה האהבה מתחלקת בין שתיהן. חשוב לציין שאני מנסה לעשות כל שביכולתי (הפיזית והכלכלית) כדי לשמח לפנק ולתת לשתיהן, אך מצד שני אני מרגישה שמאחר והגדולה שלי לרוב כועסת ולא מרוצה, צועקת דוחפת ומרביצה (סוג של התקפי זעם כאלה) גם כשמנסים לעזור לה - פשוט שדברים לא הולכים בדרך שהיא רוצה, קשה לי להיות רגישה אליה לפעמים ולהצליח להכיל את כל הכעס הזה במיוחד שאני מנסה. במצבים כאלה לפעמים גם לי יש התפרצויות (צעקות בעיקר) שקשה לי מאוד לעצור. אני לא יודעת אם זה אני או הילדה, לעתים עובר לי בראש שאולי מדובר בסוג של דכאון אחרי לידה כי יש לי גם חששות מהריונות נוספים, ממש לחץ נפשי (רעד בגוף) ובכי וצעקות עושים לי ממש חולשה. ונחזור לילדה..........יש פעמים שאני מאוד רוצה להיות אתה 1 על 1 כדי להיות 100% אתה ולתת לה את תשומת הלב ואני משתדלת להצליח לשבת אתה בנחת ולהשתדל לא להכעיס אותה בכל דרך אבל זה לא תמיד הולך... בעלי ואני לא תמיד באותו הקו, אני מדברת אתו כמעט כל יום על איך אנחנו צריכים לעשות ואיך להתנהג ומה לעשות וקראתי פה וקראתי שם והוא כבר לא יכול לשמוע אותי וטוען שאני הסטרית ואני צריכה להפסיק לקחת קשה את הנושא (פליק 1 תעמידי אותה על מקומה והיא תחזור להתנהג יפה - חשוב לציין שאני האחרונה שמסוגלת לעשות זאת, לא אני...) מה לעשות? מאיפה להתחיל??

שירלי,שלום! אני אמא לילד בכיתה ג'.הבעיה שלנו היא הכנת שיעורי בית. הרבה פעמים במהלך השבוע הוא מגיע הביתה ללא רישום של שיעורי בית לא ביומן ולא במחברת(חשוב לציין שמורה נותנת הרבה שאלות כתובות על הלוח והוא פשוט לא מעתיק אותן בטענה "לא רציתי לכתוב...") את השיעורים הוא מכין בצהרון,אז ביום שהוא לא העתיק מהלוח הוא צריך להשיג את השאלות,לרשום אותן במחברת ולענות..כל זה לוקח המון זמן כך שלבסוף הוא לא תמיד מסיים את כל השיעורי בית.מגיעים בערב הביתה ומתחיל הערב ה"שמח".לא רוצה לסיים את השיעורים כי אז לא נשאר זמן למשחקים.. כמובן יש עוד חוגים ואז באמת אין זמן לכלום יותר. קראתי הרבה המלצות של יועצים לגבי אחריות הילד בנושא שיעורי הבית וכולם בפה אחד אומרים שהאחריות היא רק של הילד.אני מסכימה גם.כולם אומרים שלשיעורי הבית יש להקציב זמן מוגדר במהלך היום ולא לחרוג ממנו.אין לתת עונשים על אי הכנת שיעורי בית.לתת לו אפשרות להתמודד לבד עם המורה על כך שלא הכין שיעורים. השאלה שלי היא כזאת:נגיד קבענו שעושים שיעורי בית רק בצהרון(לציין שזה צהרון פרטי ומאוד מקפידים על הכנת שיעורי בית) ולא ממשיכים בבית עד השעות המאוחרות. גם אם הוא לא סיים,האם זה אומר שהוא יכול להמשיך בשגרה היומית כרגיל? ז"א לשחק,לטייל,לראות טלויזיה? או עצם זה שלא סיים,עדיין יש הגבלות כלשהן? קצת הלכתי לאיבוד עם כל ההמלצות כי מצד אחד זה לא להעניש ומצד שני זה לתת לו להבין שגם אם לא סיים את השיעורים,הכי גרוע המורה תכעס בב"ס ושזה לא נורא עדיין אשפר לשחק וכו'. אשמח אם תעזרי לי בנושא. מודה מראש, כריסטינה

שלום שירלי, התחלתי לעבוד השנה בביהס שחדש בשבילי כיועצת. לרגע לא הכינו אותי לקראת מה אני הולכת. יש כל כך הרבה אלימות בכיתות ואלימות במשפחה ובכלל קשיים רבים במשמעת והתנהגות. מה עושים עם כל זה? אני מרגישה עמוסה רגשית וגם טכנית- נשארת שעות רבות בביהס (אך מקבלת משכורת זעומה על שעות מצומצמות) ולא עובדת בכלל בצורה מיטבית אלא רק בכיבוי שירפות. מאוד קשה לי. איך מחלקים את הזמן נכון? איך אשמור על עצמי? בקצב הזה לא נראה לי שאחזיק מעמד. מה עושים עם בעיות משמעת- תלמיד שלא מוכן להקשיב למורה? אני שמה לב שכל היום אני בטלפונים עם מדריכת סופרוויזן, מדריכות תוכן ועם המפקחת ולא נגמר וכבר לא נעים לי לפנות על כל עניין שמתעורר. אשמח לשמוע את עצתך, כי לי נגמרו כל הרעיונות

שלום! ביתי בת שנה ושבע. עדיין לא הולכת לגן, וטופלת אצל סבתא שלה כשאני בעבודה. מפותחת יחסית לגילה, לא חסר לה חברת ילדים. הן הולכות כל יום לגינה ופוגשות עוד ילדים כמוהה והולכות לחוגים. התיכנון היה להכניס אותה לגן בגיל שנתיים. זה יצא באפריל- אחרי החורף. השאלה אם זו תיהיה בעיה עבורה להכנס לגן באמצע שנה. אם לא האופציה זה להשאיר אותה בבית עד גיל שנתיים וחצי (ספטמבר) וזה נראה לי מוגזם כבר. תודה!!

שלום רב, יש לי ילד מקסים בן שמונה לומד בכיתה ג . בן יחיד מאוד אינטליגנטי חכם עדין רגיש ואוהב. הוא שימחה של הבית ואושר . בבית ספר הוא ילד חברותי ממושמע .מכיתה א הוא היה קצת ביישן אבל ליאת ליאת נפתח והשנה ממש נהייה לו הרבה חברים משתתף יותר בשיעורים אבל תמיד יש אבל יש קושי בקריאה וכתיבה אני עוזרת לו כמה שאני יכולה לקחנו גם שיעורים של הוראה מתקנת על דעת עצמי המורים בבית ספר לא אמרו לי שיש בעיות תמיד אני זו שרואה קושי בעלי אומר לי שאני מנפחת דברים .אבל השנה אני רואה שכן לילד קשה הוא כותב ליאת המחנכת חדשה אומרת שבשיעורי עברית הוא לא משתתף מספיק מתעסק עם דברים אחרים חשבון הוא אוהב והוא בין ילדים הכי טובים בכיתה אבל בקריאה וכתיבה לא. יזמתי פגישה עם מחנכת ויועצת כי אני לא רוצה בעוד כמה שנים שהילד יהיה מתוסכל ושונה בית הספר בגלל הקושי .הם ישר אמרו לי לעשות איבחון פסיכודדקתי וביקור אצל נירולוג ילדים אבל אני מאוד קשה לי עם זה כי ילד בסדר גמור בבית הוא בן אדם שאיפשר לדבר איתו הוא מבין מה זה הערכים הוא ממש ילד טוב למה הוא צריך פסיכו דקדקתי אי אפשר לבדוק רק דקדקתי המורה אומרת בגלל שהוא חולם בשיעור אבל זה קשה לו ולא מעניין בשיעורי חשבון הוא לא חולם ומשתתף הוא מאוד טכני הוא מתקן דברים בבית עושה לגו בסבלנות רבה 800 / 900 חלקים . אני מתלבתת מה לעשות הפסיכו הזה מפחיד אותי .נא המלצתך

שלום ביתי כמעט בת 7 בכיתה א. באופן כללי היא מעדיפה להיות בבית ,לא רוצה ללכת לחברים אחרי הלימודים . רציתי לרשום אותה לחוג להעשיר את אחהצ אך היא מתעקשת שלא ללכת איני חושבת שהיא לא רוצה להיות עם חברים ו/או ללכת לחוג כי אני רואה כמה היא פורחת בסביבת ילדים אלא לדעתי זה נובע מחוסר בטחון אני לא יודעת איך לגרום לה לרצות בכך. אתמול הלכנו לחברה יחד איתי לאחר שממש לא רצתה ללכת שכנעתי אותה כי זה היה נראה לי מוגזם הסגירות הזו בעבר היתה סגורה,השתחררה קצת ועכשיו שוב מסתגרת. אפילו לקניון עם סבתא - דבר שהיה משמח אותה מאוד פתאום לא רוצה איך שחוזרים הביתה מבחינתה לשים פיגמה ולא לעשות יותר מדי היא ילדה מאוד פקחית. המורה טענה כי היא משתתפת בשיעורים אך מאחר ויודעת החומר היא מחוייבת לתת לילדים אחרים גם לענות .דבר שבעלה בי ספק אולי הילדה מתוסכלת שכן אני חשה שהיא ברמה גבוהה קצת כמעט אפפעם אין לה שיעורי בית כי עושה בכיתה ובכלל אני רואה שהיא בעלת קליטה ממש טובה מצד אחד לא רוצה ללחוץ קדימה יותר מדי ומצד שני איני רוצה לא להשאיר אותה בסטטוס בו שום דבר לא מגרה את הפוטנציאל שלה. נא חוות דעתך כיצד עליי לנהוג?? אגב יש לה אח קטן יותר שמושך המון תשומת לב בשל היותו מפונק ותלותי .כל חוסר הבטחון שלו מופנה אליה בהפרעה בדברים שלה וגם בבעיטות מדי פעם ומכות (מן הסתם אנחנו מתערבים אך זה מאוד מציק לה) זו אחת הסיבות שאני רוצה שתהיה קצת מחוץ לבית ותחווה דברים אחרים

היי הבת שלי בת שנה וחצי, באיזה שלב היא מתחילה להבין וצריך להפסיק להסתובב לידה ערומים? נגיד ביציאה ממקלחת וכאלה..

לום רב, אני אמא ל- 3 ילדים בני 8 וחצי 6 ושנתיים. (כולם בנים).השאלה לגבי בני הבכור שבכתה ג'. הרקע: מדובר בילד מבריק, עם ראש מתמטי, דעתן. בכיתות א-ב סיים בהצטיינות ואף היה בין הילדים הבודדים שאותרו לשלב ב' במבחני מחוננות. הבעיה: אינו מעתיק מהלוח, או שמעתיק באופן חלקי. מתלונן על כאבים והתעייפות ביד. בנוסף, נמצא בצהרון ובדרך כלל כמות השיעורים לא מאפשרת לסיים שם, אם-כי לא אחת בוחר שלא לסיים ולעסוק בפעילות אחרת. טוען שטוב לו לעשות כשאני בסביבה. כל הסבריי על חשיבות ההעתקה מהלוח וכן חשיבות עשיית מירב השיעורים לפני שאני מגיעה אחה"צ - אינם עוזרים. לאחרונה מרבית הימים יוצא שבגלל שלא סיים להעתיק במקצועות רבי מלל, עלינו להשליםקודם את מה שלא כתב ורק אז להתפנות לשיעורי הבית. ברוב הימים כותב מה שהוא מספיק אך יש ימים שאינו מעתיק בכלל מהלוח. מוזר לי שדבריי על חשיבות הכנת השיעורים לפני הבית ועל מחשיבות העתקה במלואה אינם משפיעים עליו. הו8א יודע היטב כמה חשובים הלימודים ועד כה היה בעל מוטיבציה גבוהה להצליח וגם כיום, אך משום מה אינו "מרחם": עלי ועל עצמו ונוצר מצב שלפעמים יושבים עד 9 בערב על שיעורים שיכל לעשות את רובם בצהרון. אני מוטרדת ביותר כי התנהלות זו עלולה בסבירות גבוהה לפגוע בהישגיו בלימודים (בגלל שקצב כתיבתו איטי מעט ממרבית כיתתו נוצר מצב שהוא לא מספיק בכיתה את "עבודת הכיתה" ואז מבחינת המורה הוא מאלה שלא "חרוצים" (לא אמרה זאת אבל לבטח שמה לב שהוא לא מאלה שמגישים את המחברת לבדיקה לאחר שסיימו. זו מורה חדשה בכיתה). מדובר בילד מבריק, וכך סברו אך מוריו בשנים הקודמות. השנה כמות הכתיבה רבה הרבה יותר וכך גם כמות שיעורי הבית . איך אשכנע אותו להעתיק (למשל לגבי ימים שלא מעתיק כלום)הוא מבין בראש היטב את חשיבות ההעתקה מהלוח!! ובכל זאת לא תמיד מקפיד להעתיק (באופן כללי מתחבר יותר למקצועות "ריאליים") מהן המלצותיכם? האם להענישו? האם לכעוס? אני מתוסכלת מן המצב כי החינוך ראשון במעלה לגביי!@ הרי לא ניתן להמשיך עם מצב שמסכן את הערכת המורה כלפיו בגלל הככתיבה אדגיש כי הוא משתתף בשיעורים ומקבל מדבקות של מצויין, מעולה, טוב מאוד, בשל תשובותיו הנכונות והחכמות אבל בכתיבה ובהספק הכתיבה בכיתה - הסיפור אחר כמתואר.....

1. בדיקת עיניים. 2. בדיקה מוטורית של מרפא בעיסוק. 3. תנסי לדבר איתו ולשאול אותו למה הוא מתעכב. אולי מדבר עם חברים ולא שם לב. בהצלחה

שלום אני פונה אלייך כי הגעתי למצב של תסכול בני בן שלוש וחצי בגן הוא נגמל רק מפיפי. קקי לא .עכשיו פחות מלכלך מפעם אבל הבעיה בגן שהסייעות צריכות להחליף ואין תנאים בגן אין מין חמים ועוד מעט חורף ובבית הוא רגיל שאני שוטפת אותו לא נעים לי מהצוות בגן שהן צריכות להחליף לו הגננת הציעה רק לבוקר תחתון טיטול לי קשה עם זה מה את מציעה קשה לי אם זה אגב א ני לא צועקת עליו כשהוא עושה

שלום שירלי אני דודה לשני אחיינים בני 11 + 8 אחד מהם עם הפרעת קשב ולקות למידה. לצערי הם גדלים בבית עם אוירה קשה של אמא עצבנית, חסרת סבלנות, מתנהגת אליהם בחוסר כבוד, לא מחנכת, ולא דואגת לצרכים בסיסיים (תזונה לקויה וכו')ואב המתקשה להתמודד עם הסיטואציה ומעדיף לברוח בעבודה, ומתנהג איתם בקשיחות רבה. בעקבות מספר תגובות אלימות מצד האב כלפי הילדים, דיווחתי ליועצת בית הספר (לאחר מספר רב של פעמים בהם עדכנתי את האב כי מחובתי החוקית והמוסרית לדווח ושאני עושה זאת, "עשי מה שאת רוצה" זו היתה התשובה האחרונה). הילדים סיפרו כי היועצת שוחחה עימם, ואף קראה להם לאחר מספר שבועות לבדוק אם עדיין קיימת אלימות, ולדבריהם לא קיימת אלימות רק איומים. (מפאת פרטיות היועצת לא משתפת אותי בהמשך התהליך ואני לא יודעת אם לשכת הרווחה פנתה להורים, מציעה טיפול וכו' )ההורים ניתקו קשר עם המשפחה בעקבות הדיווח, אך הילדים יוצרים קשר ומגיעים לבקר (למרות איומים מצד האב שינתק את הילדים). אני שומעת מהילדים את הקשיים הרבים שהם חווים בקשר עם ההורים שלהם, וכן מעצם ניתוק הקשר של ההורים עם המשפחה שהם מאוד קשורים אליה. אני מתקשה לסייע לילדים במצוקותיהם. שוקלת לפנות ללשכת הרווחה ולבקש שיסייעו לילדים אך יודעת כי קיימים שם עומסים שלא יאפשרו להתפנות למקרה "קל" ואני בספק עד כמה הנושא אכן יסייע או יחריף את הכעס של ההורים על המשפחה ויגרום להתנגדות חזקה יותר ולחוסר שיתוף פעולה. אשמח לשמוע את דעתך ועצותייך בנושא, כיצד אוכל לסייע לילדים. מלבד לקחת אותם מידי פעם, להכיל אותם, לחבק וללטף, האם יש עוד משהו שניתן לעשות? כמו כן, האם ידוע לך כיצד פועלת לשכת הרווחה במקרה שכזה? האם ההורים נקראים לשיחה? מוצע טיפול? תודה רבה

שלום,יש לי 3 ילדים בני שנתיים שלוש וחמש..לציין 2 בנות 1 בן..אשמח לייעוץ כלשהו איך אוכל להיות סבלנית כלפהם,כי תאמת אני כבר אובדת אצות..ממש קשה לי איתם.הילדה שלי בת ה5 היא עקשנית ברמות שממש אפשר להגיד שהיא אגוז קשה לפיצוח..הילדה בת ה3 בכלל לא מקשיבה למה שאומרים לה רק עם ממש אני נוזפת בה..והקטן..עושה מה שהוא רואה אחרי האחיות שלו..כמה שאני מנסה ומנסה לא מצליח כלום..תמיד הם רבים ביחד ומרביצים אחד לשנייה..אני אומרת להם שזה אסור וזה לא יפה אתם אחים צריכים לשחק ביחד ולהיות נחמדים אחד עם השנייה.אבל כלום לא עוזר..אשמח להכוונה כלשהי שאולי תפתור לי תבאלגן..תודה רבה!!

ערב טוב סורי שזה ארוך בני בן 2.3 נגמל ממוץ לפני כחודש ועד אז השינה שלו הייתה אחלה הייה נכנס למיטה לוקח את המוץ תוך רבע חצי שעה הוא נרדם.. אחרי הגמילה ולא שאל עליו הייתה גמילה מהירה מלחמה איתו מעייייף אותי כל פעם מחדש ..עכשיו השינה לוקחת לי כשעה עד שעתיעם עד שירדם וזה מאוד מייאש אותי נסיתי לתת לו דובי או כל דבר אחר והוא מסרב אני חושבת להחזיר לו אותו אבל רק בשיהה כמו שהייה מה דעתך?

שלום שירלי, בני בן ה-6 עלה כעת לכיתה א'. בגן חובה היה ילד חיובי וחברותי ולא התקבלו לגביו חוות דעת שליליות. הופתעתי לקבל משוב מהמורה על כך שבני מפריע מאוד בשיעורים, זז ומדבר ללא הפסקה, מתקשה לדחות סיפוקים ויש לו התפרצויות בכי. להלן נתונים נוספים לגביו: בני ילד רגיש, אולם בגן חובה וכן בקורס הכנה לכיתה א' נאמר לי שהוא בהחלט בשל לעלות לבית הספר. הוא מצוין בחשבון ובכתיבה. מעסיק את עצמו נפלא, מסוגל לשבת ולצייר בשקט בחדרו או לפתור פאזל של 200 חלקים בריכוז רב. רואה הצגות או סרטים בריכוז. עם זאת, לעיתים נוטה להתנהגות אימפולסיבית, מדבר הרבה, שוכח סדר של פעולות שאני נותנת לו. האם לאור כל מה שתיארתי, יש סיכוי שמדובר כאן בבעיית קשב וריכוז או שאלו חבלי הסתגלות קשים לכיתה א'?

שלום רב, בתי בת חמש וחצי ונכנסה השנה לחטיבה צעירה בביהס בו אני עובדת. מתחלת השנה מביעה קושי בתחום החברתי, מפרשת אינטראקציות בדרך לא מקובלת וכל זה גורם לה להתנסויות שליליות. חוסר כבוד לאנשי הצוות, התנהגות אלימה לילדים והכי מכל לחוסר שקט נפשי. היא אומרת שהיא מרגישה שלא אוהבים אותה וקשה לה. מצד שני אין היא מסרבת ללכת למסגרת בכל יום. ליהיא ילדה חיובית מאוד. איני מבינה איך הגיעה למקום בו היא נמצאת.. מה גרם לכך... כיצד אני צריכה לסייע לה...

הבת שלי התחילה כיתה א', ואנו מתקשים מאוד בנושא שיעורי הבית. היא פשוט לא רוצה להכין אותם. תמיד יש לה תירוצים למה אי אפשר- פעם כואבת לה היד, פעם היא עייפה, פעם כואב לה הראש, היא רעבה (למרות שבדיוק אכלה..) ועוד, אפילו שאני מנסה לעזור לה ולעודד אותה, זה לא עוזר. זה נמשך שעות עד שהיא מסיימת. כשהיא חוזרת מביהס היא אוכלת ונחה ורק אז עושה שיעורים. אני מסבירה לה את השיעורים ונמצאת באיזור למקרה שהיא זקוקה לעזרה. אני אומרת לה שעד שהיא לא תסיים היא לא תוכל לראות טלוויזיה, אבל זה לא עוזר (אפילו שאני עומדת מאחורי זה). קראתי קצת מאמרים על הנושא והכל יפה בתאוריה, אבל זה פשוט לא עובד. למשל, אומרים לא לאיים ולא להעניש- אבל איך אני יכולה לתת לה לראות טלוויזיה אם היא לא עשתה שיעורים? זה לא עונש, זו תוצאה- אם לא מסיימים את השיעורים, אין זמן לדברים אחרים.. מה אני אמורה לעשות ת'כלס?

הי שירלי,כבר חמישה ימים חלפו מאז שהכנסנו את בתי הבכורה לגן. ומאז היא נעשתה יותר רגישה,בוכה מכל דבר שמבקשים ממנה או אומרים לה,יש לה קושי להרדם לבד בלילה (כל הזמן רוצה לישון במיטה של אבא ואמא)ונעשת יותר ויותר מרדנית. כמו כן בכל יום בגן היא בוכה המון,לא אוכלת ותהליך הקליטה לא נראה שבמגמת ירידה. לאור המצב,כיצד אנחנו ההורים צריכים לנהוג איתה ? בקשיחות? לעמוד על שלנו ? או פשוט לשחרר ולנסות להבין אותה ?

הי, יש לי תואר ראשון במדעי ההתנהגות עם משאבי אנוש, אני מעוניינת ללמוד ייעוץ חינוכי לתואר שני. השאלה מה האופציות אם אין לי תעודת הוראה ואיפה? וגם האם ניתן קודם ללמוד ייעוץ ובמהלך העבודה לעשות תעודת הוראה? תודה

הי סיוון על מנת לעבוד כיועצת חינוכית יש לתפקד במשרה חינוכית במשך שלוש שנים לפחות, כשבידייך כבר תעודת הוראה. החשיבות של הנושא גבוהה היות ובתור יועצת חינוכית תצטרכי לייעץ לתלמידים, להורים ולמורים מתוך ניסיונך וראיית המערכת הכוללת ולכן ניסיונך כמורה הכרחי וחיוני מאוד. אני ממליצה לך ללמוד בתכנית להסבת אקדמאים על מנת לרכוש תעודת הוראה ולהתחיל לצבור ניסיון ממליצה מאוד ומניסיון גם על תכנית ההסבה וגם על לימודי ייעוץ חינוכי במכללת אורנים בטבעון. בהצלחה! נטע

הי, אין לי תעודת הוראה יש לי תואר ראשון בניהול ומשאבי אנוש ואני מעוניינת בתואר שני בייעוץ חינוכי, יש כזה דבר?

בן ש4 לוחץ שנקנה לו משחק לסוני פלייסאשין שנקרא GTA. על האריזה כתוב 18+, אלימות, עירום ומיניות, סמים. מתרשמת שמאד לא חינוכי. מצד שני לרבים חבריו יש את המשחק (בררתי מול מספר הורים ואכן יש) כך שיכול להיחשף שם, ויש את האינטרנט שגם דרכו יכול להיחשף לחומרים דומים. האם לרכוש לו את המשחק או לא? אם כן, איך אדע שלא מושפע?

שלום, יש לנו 2 ילדים: בן 3.5 ובת 8 חודשים. מאז שהבת שלנו נולדה, הבן שלנו מסרב להיות עצמאי. הוא לא מוכן לעשות שום פעולה לבד, להתלבש, לאכול, ללכת לשירותים, להוריד בגדים, לסדר את החדר וכו' גם כשהוא מועיל בטובו לעשות משהו זה אחרי מאמצים ושכנועים רבים שגומרים לנו את כל הכוחות. על כל בקשה שלנו הוא מציב תנאים ותירוצים כגון:"אין לי כוח", אני לא יכול", "קשה לי", רק אם תשבו לידי", "רק אם תעזרו לי" וגם כשאנחנו נענים לבקשותיו הוא ממציא תירוצים חדשים. חשבו שזה קשור לאחותו שנולדה שתפסה לו הרבה מתשומת הלב, אבל אנחנו מקפידים לבלות גם איתו, לפעמים אפילו בילויים יחודיים לו (רק עם אבא או רק עם אמא) ואנחנו כל יום אומרים לו כמה שאנחנו מעריכים אותו ואוהבים אותו וזה עדיין לא עוזר. ניסינו דרך הבטחות או איומים וזה רק מוביל למריבות, בכי, צעקות ובפעם הבאה שאנחנו מבקשים הכל חוזר מחדש, כאילו הוא לא למד כלום. לאחרונה הוא אפילו מגדיל לעשות ולא מוכן לעשות פיפי או קקי לבד - עד כדי כך שהוא מתאפק עד שיוצא לו במכנסיים. אנחנו אובדי עצות, נשמח לעצה

שלום, אני מורה לאנגלית בתיכון בעלת תואר ראשון , תעודת הוראה ( לא בחינוך מיוחד) ורישיון הוראה. אני מעוניינת ללמוד תואר שני ביום אחד בשנה ( באזור תא ומרכז בלבד).אני אמורה ללדת בנובמבר. האם , לבעלות הניסיון, הדבר אפשרי ואם כן היכן? תודה

היי הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים. ביומיים האחרונית התחילה תופעה של לשכב על הריצפה ולבכות כשמשהו לא מצא חן בעיניה, היא לא עושה את זה בבית, בעיקר בחוץ, איך הכי נכון להגיב לדבר כזה. עד עכשיו פשוט התעלמתי ממנה כשעשתה זאת. אולי כדאי להגיב בכעס? תודה!

שלום, יש 2 בעיות שממש מטרידות אותי, 1) כשאני משכיבה את הילד לישון אחרי כל הטקס של השירותים סיפור ומים הוא משגע אותי קם כל דקה משעה 7 ורבע ועד שעות מאוחרות, מה הסיבות יכולות להיות?אני מתמידה ומחזירה אותו לישון אבל זה קשה זה כל יום,ואני גם מדברת איתו ומסבירה לו וכלום לא עוזר עד שאני ממש מתעצבנת ומאבדת את עצמי כי גם אני עברתי יום... 2) הבעיה השניה שמטרידה זה שכל פעם שמבקשים ממנו לבוא לאן שהוא הוא מחכה שיקחו אותו,את קוראת לו כמה פעמים והוא לא מתייחס ואז את צריכה לקחת אותו והוא מתנגד ואז זה בכח הוא ילד מהמם ילד טוב אני אוהבת אותו בצורה מטורפת מקדישה לו ולאח שלו המון אז למה?

שירלי שלום, בימים אלה אני מסיים שנה ראשונה בלימודי משפחה לתואר שני במכללה למינהל. אני מוכרח לציין שהתואר עד כה מתאפיין בלימודים כלליים מאוד ובהרבה פחות פרקטיקה. לפני שבועות ספורים, התחלתי "לפזול" לתחום הייעץ החינוכי ולבצע מעבר בשנה"ל הקרובה ולמעשה לוותר על השנה השנייה והאחרונה ללימודי המ.א במכללה שצויינה לעיל. האם הלימודים לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמים באור יהודה "נחשבים", או שמא עדיף שאעשה מקצה שיפורים ואלך ללמוד בלוינסקי? ממוצע התואר הראשון שלי הוא 85 במדעי ההתנהגות וניהול מש"א. אשמח לחוות דעתך המקצועית בעניין מוסד אקדמי זה.. אלפי תודות וסופ"ש נפלא

שלום הילד שלי הוא בן 11 , ילד נמוך מאוד לגילו. כמובן,שבכיתה זה יוצר לו המון בעיות במיוחד עם תלמידים מסויימים מציקים לו שהוא גמד ונמוך ... זה מאוד קשה לו להתמודד מול זה במיוחד שיש ילדים שמנצלים את זה יוירדים עליו ולפעמים אפילו מרביצים לו ....וצר לי להגיד לפעמים אני מרגישה שממש מתעללים בו. היו לו תקופות יותר טובות ופחות טובות בבית ספר - אבל אני רואה שהוא נמנע מללכת לחברים יותר מסתגר בבית ... פשוט כדי לא להתמודד .... חשוב לציין , שהילד שלי הוא יודע לפעמים לעמוד על שלו .. אבל יש לי הרגשה (ואולי העבירו לי את ההרגשה הזאת ) שהילד שלי לפעמים נעדר במודעות חברתית או מיומנות חברתית כלומר לשפעמים זה מה גם מוסיף לבעיות מול החברים ... הייתי מאוד רוצה לבחון את זה וכמובן לעזור לו אם זה באמת כך. גם בבטחון העצמי וגם בירידות האלה שמן הסתם לא יפסקו היום זה כמה ילדים בכיתה שלו ומחר זה יהיו ילדים אחרים בחטיבה.. לאן פונים , לאיזה איש מקצוע - האם פסכולוג,האם יועץ חינוכי דבר נוסף האם אפשר לקבל המלצה למטפלת באיזור ירושלים ו\או מודיעין תודה תמי

שלום, בתי בת 7, מסיימת כיתה א, ילדת סנדוויץ בין שני בנים בני 11 ו 5. תמיד היתה ילדה שמחה, טובת לב ומלאה שמחת חיים, חיובית וקלילה. ילדה חכמה ביותר, מצטיינת בלימודים ולדבריה של מחנכת היא תלמידה טובה ביותר בכיתה, כאשר בחלק מהמקצועות היא נמצאת רחוק לפני הכיתה ואף יוצאת לשיעורים פרטניים מתקדמים בחשבון ובעברית. גם מבחינה חברתית תמיד היתה מוקפת חברות ופופולרית מאוד. בחודשיים אחרונים הבחנו בשינויים בהתנהגות ומצב רוח: - מרבה לכעוס, לתלונן ולקטר כמעט על כל דבר - מציקה בלי סוף לאחים שלה, במיוחד לאח הקטן, מעצבנת אותם ממש בכוונה, מרבה לחזור על דברים שמרגיזים אותם גם כשמבקשים ממנה לחדול עד שמתפתח ריב קולני ולפעמים היא אף  חוטפת מאחד מהם ואז בוכה בלי הפסקה ורצה להתלונן - אחרי כל הסגה הזאת בתוך חצי שעה יכולה לחזור ולהציק כאילו כלום לא קרה. - מראה סימנים קלים של מרד כנגדינו ההורים אם כי בקטנה - לאחרונה התחילה להתלונן שבכיתה אף אחת לא רוצה לשחק איתה ושכולן סתם מתרחקות ממנה בלי סיבה. - שתי חברות הכי טובות שלה ( חברות מגיל שנתים) הודיעה לה שלא מוכנות להיות חברות שלה יותר, לטענתה ללא שום סיבה אמיתית. לאחר שקצת התעמקתי בעניין החברות הבנתי שבתי היא זאת שמחרחרת ריבים ואף מרביצה ומציקה לשתיהן. לאחר ששוחחתי איתה והפעלתי קצת לחץ היא שיתפה אותי שקורה שהיא מציקה להן וקרה פה ושם שהרביצה והיא לא יודעת להסביר למה. יש לציין כי: - אחיה הקטן עבר לאחרונה אבחון מחוננות והוקפץ לכיתה א ( דילג על גן חובה), אמור לעלות לכיתה א בספטמבר. - הקשר בין שני האחים מאוד התחזק לאחרונה והם הרבה משחקים במשחקי בנים ולא מעוניינים לכלול אותה במשחק. - גם החברות שלה חיזקו ביניהן קשר היות ושתיהן באותו חוג, ואולי היא מרגישה קצת אוט סיידרית. אני מצידי מקפידה מאז ומתמיד לבלות איתה זמן איכות, להדגיש את המיוחדות שלה, להעצים אותה במה שאפשר ולהיות לה אוזן קשבת מתי שרק צריך. אני לא מרבה לכעוס עליה כי אני מבינה שמשהו עובר עליה אבל אני גם לא מצליחה להרגיע את הרוחות, האווירה בבית הולכת ונעכרת וגם בבית הספר המצב החברתי לא נראה מזהיר, למרות שאין ירידה בלימודים והיא הולכת לבית הספר בשמחה. איך אפשר לעזור לה? מה יכולה להיות סיבה לשינוי כזה בהתנגות? תודה מראש.

היי הבן שלי כבר בן חמש ועדיין עושה פיפי על עצמו כל לילה ואני עדיין משתמשת בחיתולים בלילה כי קשה לקלח אותו כל בוקר לפני הגן מה עושים ומתי הילד אמור להפסיק לפספס בלילה איך מטפלים בזה

היי יש לי שני ילדים הגדול בן חמש והקטן בן שנה הגדול מקנא מהקטן והוא לא סובל שהוא נוגע בצעצועים שלו או בכלל בדברים שלו מה עושים כשהגדול משחק והקטן נוגע לו בדברים ומקלקל לו ואיך ללמד את הגדול להיות חם ועדין עם אחיו הקטן מה שקורה שהגדול מתעצבן צועק עליו לוקח ממנו את הצעצוע בעצבים ואנחנו כמובן מצפים שהגדול יהיה עדין איתו ושיתן לו לשחק לא יודעת אם אנחנו מתנהגים נכון אבל רציתי שיטה שתלמד את הגדול לאהוב את אחיו ולהיות חם איתו והאם באמת הגדול צריך לוותר לקטן בגלל שהוא תינוק ? ועוד שאלה איך מתנהגים כשהבן שלי הגדול רואה משהו צעצוע כלשהו אצל חברים או קרובים ורוצה כמוהו ואם לא נותנים לו בוכה לנו איך ללמדו להסתפק במה שיש לו ולא להסתכל על צעצועים של אחרים ואם הוא מבקש לשחק בצעצועים שלהם בצורה יפה והם לא רוצים כיצד לחזק אותו כי הוא בוכה מזה למרות שהוא עצמו גם לא אוהב להתחלק הרבה פעמים

שירלי שלום: ביתי בגן חובה אמורה לעלות לכיתה א' בשנת הלימודים הבאה, בגן בתחילת השנה היו מעט קשיי הסתגלות אך בשיתוף פעולה עם הגננת הצלחנו לעבור את השנה בצורה טובה וניכר שיפור אצל ביתי , עליי לציין כי היא מעט מופנמת ולא ממש ידעה לעמוד על שלה בהתמודדות בגן לפני כחודש היתה אמורה להיות אמא של שבת והיא סרבה לשתף פעולה , במסיבת סיון השנה של הגן שהתקיימה לפני יומיים עם ההוריםהיא סירבה להשתתף ובכתה אני לא לחצתי עליה ניסיתי מספר פעמים והיא סירבה אז הנחתי לה , השבועהיא אמורה להופיע במופע סיום שנה של חוג בלט בו היא משתתפת המופע יתקיים בהיכל תרבות לקחתי אותה היום לחזרה גנרלית של המופע והיא שוב לא רצתה להשתתף אז חזרנו הביתה, עליי לציין שבפורים האחרון היא הופיע וגם בארועים קודמים , אני מנסה לדבר איתה ולהבין מה הסיבה היא אומרת שהיא מתביישת ולא מאפשרת לי לפתח שיחה ולדבר על כך , האם אלו סימפטומים של חוסר בטחון בלבד או אולי דברים נוספים? ודבר שני אשמח אם תןכלי לייעץ לי מה אוכל לעשות על מנת לטפל בתופעה, ולסיום אציין שהיא ילדה מדהימה ויפה ויש לה הרבה חברות והיא מקובלת ומזמינה חברות אני לא מצליחה לשים את האצבע ולהבין מה גורם לה להתנהג כך? תודה .