שרוול עם סיכון ניתוחי מוגבר
דיון מתוך פורום ניתוח קיצור קיבה בחולי סוכרת
השאלה שלי מורכבת. עמדתי להתאשפז לניתוח שרוול בבית חולים לניאדו. אצל דר' סיגל ליברנט. אני בת 62 נכת פוליו ומרותקת לכסא גלגלים ממונע, עם בעיות ריאה. סכרת גבולית פלוס, אין בעיות לחץ דם.BMI 53 כשבועיים לפני הניתוח ניפגשתי עם המרדים, כנהוג לפני ניתוח, להפתעתי הרבה המרדים שלל לחלוטין את אפשרות מהלך ההרדמה. ציין שעקב השילוב של פוליו ובעיות הריאה, יהיה עלי להיות לאחר הניתוח, מונשמת בהשגחת מחלקת טיפול נמרץ משוכללת. והוא אישית לא ממליץ לי על סיכון שכזה. חזרתי הביתה מתוסכלת. שאלתי: האם בבית חולים גדול ומשוכלל ניתוח שכזה במצבי אפשרי? או שאין סיכוי בכלל?
אני מניח שהמרדים היה אחראי והפעיל שיקול דעת רצינית,ובגדול הוא צודק שהסיכון מוגבר... אבל זה אולי לא סוף פסוק. בהרבה מקרים ניתן לשפר את המצב לפני הניתוח. השאלה היא מה מידת הניידות שלך... האם את יוצאת מכיסא גלגלים? כמה את ניידת? מה בדיוק מחלת הראות שלך? אני אישית ביצעתי ניתוחים בחולים מרותקים לכיסא גלגלים, כולל חולי פוליו ומחלות שרירים אחרות. התשובה הסופית כמובן יכולה להינתן רק אחרי בדיקה אישית, זה הכי חשוב.
השיתוק שלי הוא בשלוש גפיים: שתי התחתונות ויד אחת. איני ניידת כלל. בביתי עם כל האיבזור, עצמאית במעבר ממיטה לכסא/שירותים, תוך מאמץ רב. בתיפקודי ריאה שעשו לי לאחרונה בבי"ח מאיר בכפר סבא כתוב: הפרעה משולבת חסימתית ורסטרקטיבית, ירידה בדיפוזיה. סיטורציה 89-90% FEV1/FVC-0.79 FEV-69% האם לאור הנתונים האלה ובשילוב עם פוליו ניתן לבצע ניתוח זה? האם המונח "סיכון ניתוחי מוגבר" משמעו חיסול רעיון הניתוח? אודה לך מאד לתשובתך.
מנהל פורום ניתוח קיצור קיבה בחולי סוכרת
