אספרגר?

אחין שלי,בן 21.כבר כמה שנים שהוא מסתגר בבית,ללא עבודה או לימודים.יש לו תחומי ענין והוא מעסיק את עצמו בהם.לא ברור לנו ,המשפחה איך זה החל-תמיד היה ילד חכם שקט ומאד מופנם אבל תפקד בסדר.היום הוא נמנע מכל קשר חברתי ואפילו מהמשפחה המורחבת:אם למשל הסבתא מגיעה הביתה הוא יכל לשבת בשרותים כמה שעות עדשהיא תלך.כמוכ יש לו חרדות שונות.הוא היה בטיפולים אבל כרגע לא מעונין בטיפול.היינו אצל פסיכיאטר שהחליט שהוא אספרגר מובהק!שאלותי הן-האם אפשר לאבחן אספרגר רק בגיל 20 שבסהכ הילד היה בילדות נורמלית?אספרגר יכל פתאום להתפרץ?והשאלה השניה-האם אפשר לאבחן אספרגר משעה של שיחה עם הילד עצמו?

דנה שלום, אבחון אספרגר בגיל מאוחר אינו נדיר. רבים מילדים אלה עוברים 'מתחת לרדאר' בשל האינטליגנציה התקינה שלהם, התפתחות כישורי שפה בזמן והישגים לימודיים בטווח הנורמה. לעיתים, חרף העובדה שאינם מצליחים לשמר קשרים חברתיים, התופעה אינה מעוררת את תשומת לב המורים, בייחוד כשמדובר בתלמידים שאינם מתבלטים או מפריעים למהלך השיעור. כמו כן, לפעמים ערה הסביבה להתנהלות חברתית מעט חריגה, אך מתוך חוסר היכרות עם הספקטרום האוטיסטי, לא מסוגלת לשקלל ולהמשיג את מכלול הסימפטומים לכדי אבחנה מדויקת, כפי שעושה איש מקצוע בעל ניסיון קליני עם אוכלוסיה זו. בוודאי תקף הדבר לתקופת ילדותו של האחיין, לפני כ-17 שנים, אז הייתה המודעות לספקטרום, כמו גם כמות האבחנות, פחותות משמעותית, בהשוואה לימינו. לשאלתך השנייה, אספרגר אינו "מתפרץ" בגיל 20. מדובר בהפרעה התפתחותית נוירולוגית, אשר את אותותיה אפשר לזהות בשנים הראשונות של האדם. לשאלתך השלישית, אבחון בגיל מבוגר נעשה על ידי פסיכיאטר ופסיכולוג קליני. הפסיכולוג יבסס את האבחנה על תהליך הערכה מקיף, שכולל איסוף מידע על ההיסטוריה של האחיין בכל תחומי החיים מינקותו ועד היום. כמו כן, ירואיינו הוריו בנוגע להיסטוריה ההתפתחותית של האחיין, שכן, קווים מסוימים הנוגעים לאספרגר, בדרך כלל, בולטים לאורך הילדות וההתבגרות. בנוסף לראיונות, האבחנה תתבסס על תצפית קלינית והתרשמות של הפסיכולוג, ולעיתים, גם על העברת מספר מבחנים פסיכולוגיים. בסוללת המבחנים כלולים הן מבחנים המספקים מידע על מבנה האישיות והתפקוד הרגשי והן מבחני אינטליגנציה, הבודקים, בין השאר, יכולות הבנה והתמודדות עם מצבים חברתיים מורכבים. בברכה, ד"ר איריס שגב.