ניתוח microdiscectomy

לד"ר קינן היקר, לפני כשנה בערך פניתי לרופא בשל כאבים באגן (חיבור בין הירך לאגן) בשינה. MRI הראה פריצת דיסק L4-L5. כאבי האגן היו בדיעבד סימפטום אחד. היו לי סימפטומים נוספים שתחילה לא קישרתי בינהם (כאב בישבן שמאל בהקשתה של הגב התחתון) עם הזמן ובשנה האחרונה המצב החריף: כאבים עזים ברגל שמאל (בשריר התאומים), כאב צובט ליד הקרסול, נימולים קשים. ניסיתי טיפולים אלטרנטיביים בהמתנה לניתוח (אני חיה בקנדה וזמן המתנה לניתוח הוא כשנה) שום דבר לא עזר ולא הפחית את עוצמת הכאב והנימולים. הרופא חזר אלי סוף סוף ונקבע לי ניתוח לינואר 8. לאחרונה אני שמה לב לשינוי משמעותי ברמת הכאב. פעולות כמו עמידה או הליכה שהיו כמעט בלתי אפשריות עבורי, פתאום אפשריות (עדיין יש סוג של אי נוחות אבל זה לא דומה למה שחויתי בעבר) מה שלא השתנה הם הנימולים. אני לא מצליחה לשכב על הגב או על הבטן בלי לקבל התקפת נימולים קשה. אחרי מאמץ (עמידה ממושכת בסופר) אני מתישבת ומתחילים לי גלי נימולים) אני תוהה אם השיפור המשמעותי בכאב אמור לעודד אותי, או שהעובדה שאני חווה נימולים מצביעה על לחץ עצבי שחייבים לנתח. אני מבולבלת וחוששת להתנתח לחינם. האם יש בספרות מקרים של ריפוי מפריצת דיסק אחרי שנה (הרופאים כאן הסבירו לי שאם זה לא קרה תוך 6 חודשים סביר שכבר לא יקרה) האם אני לא גורמת נזק בלתי הפיך לעצב? תשובתך חשובה לי ואני ממתינה לה בכיליון עיניים. אילנית

תשובתך שמשתלבת עם החלטתי להתנתח (ביום ג' הקרוב ינואר 8) מרגיעה אותי. אני אתנתח ב Toronto western אצל ד"ר אריק מסיקוט. אני לא מכירה כאן רופאים, והגעתי לרופא זה בהפניה רגילה ללא המלצות- נקווה לטוב. תודה רבה על תשובתך, אילנית