מחלת דקומפרסיה

לכבוד דר' מלמד, לפני שבועיים ביצעתי צלילה מסיימת בקורס 3 כוכבים. עומק הצלילה 41 מטר. סה"כ זמן צלילה (לפי מחשב): 21 דקות פרופיל הצלילה: * ירידה לאורך חבל לעבר הקרקעית (קרקעית 42-43 מטר) * כ-45 שניות בעומק 41. * עליה איטית עם עצירות בנות דקה אחת בעומק 15 ו-6. * חניה למשך 10 דקות בעומק 4 מטר. תנאי צלילה טובים וללא מאמץ. הקבוצה כללה 5 "חניכים" מלבדי + 3 מדריכים. תערובת הנשימה של "החניכים" - אוויר. עומס הצלילות בימים הקודמים לצלילה העמוקה - נמוך. הצלילה עברה מצוין וכפי שאני מבין ויודע היא היתה שמרנית "ובטיחותית". מספר שעות לאחר הצלילה התפתח לי גרוד באחת מכפות הידיים. לא ייחסתי חשיבות לכך כי גם נעקצתי ע"י יתושים ביד זו. רק כעבור 3 ימים קלטתי שיש לי דקומפרסיה כי התפתח נימול קל. פניתי למיון (לאחר 4 ימים מיום הצלילה). ההבחנה - דקומפרסיה סוג 1 ע"י רופא צלילה. קיבלתי טיפול חמצן 100%, בדיקה נוירולוגית ו-CT לראש (הכל כמובן תקין). מבין הצוללים - אני היחידי שחליתי. מכיוון שבעברי כ-100 צלילות, וזאת הפעם הראשונה שאני "חוטף" דקומפרסיה ברצוני לשאול: * האם יש אנשים הרגישים יותר למחלה? * האם עלי לעבור בדיקות נוספות (לאחר אישור כשירות ע"י רופא צלילה) על מנת לפסול גורמי סיכון? * מכיוון שאני אדם בריא, צעיר (בן 27), לא מעשן, לא שותה ופרופיל הצלילה היה שמרני - מהם גורמי הסיכון שכן הביאו אותי "לחטוף" דקומפרסיה? * איך עלי לנהוג בצלילות הבאות - האם עצירות ארוכות יותר היו פותרות את הבעיה? והאם כדאי לצלול עם ניטרוקס תמיד ע"מ להקטין סיכון?

אם לא ציינתי - ההודעה והשאלות בתוכה מופנות לדר' מלמד.