לזואי

מה קורה? מגמת ה"שקט והשלווה הבטנית" נמשכת? דווחי :)

היום השתחררתי מבי"ח אחרי 5 ימי אישפוז. ככה פתאום נפל עלי איזה זיהום. עם הגוף וההיסטוריה שלי לא לוקחים צ'אנס. אז השתכנתי בהשגחה מלאת אנטיביוטיקה. בשורה - הפסקתי עם האימודיום! החלטתי לבחון את המצב החדש בלי הכדור. וכן - אני מרגישה ממש שינוי בשבוע (שבועיים??) האחרונים. גם ברמת השליטה. לא יודעת - משהו קרה שם. וגם - המרקם של היציאות השתנה. (גללי עיזים בגודל בינוני, לא קטנים. קשים ולא משנה כמה סיבים אני אוכלת או כמה מים אני שותה. אבל הם נוחים לתיפעול ולהחזקה אם אין ברירה וצריך התאפקות קלה). אז עכשיו אני שמחה להמשיך לעדכן שיש עדיין מגמת השתפרות. חיבוק

[מזכיר לי שכך התחלתי להבין שמשהו אצלי לגמרי לא בסדר... שבועיים היו לי יציאות גללים. בדיעבד התברר שהגידול הפריע לצואה לצאת והשאיר לה רק פתח צר למעבר] חמישה ימי אשפוז...? שמנו לב שנעלמת :( שמחה למשמע בשורת האימודיום והמשך מגמת השיפור!!! מעולה!

תרגישי טוב!!! שמח שיש שם שינוי לטובה כנראה שהזיהום הזה הוא רק ירידה לצורך עלייה (מניסיון, ככה זה עובד הרבה פעמים), נקווה שהעלייה תמשך (:

כנראה היה קשור למחלה שלי, לאנדומטריוזיס. קודם שללו את הדברים הרגילים, שתן מעיים וכו' ואז נשארה תעלומת האנדו. בסוף זה תמיד האנדו המקולל. רק שהיה לי מוזר. כאילו אישפוז כזה סתם, בלי ניתוח, בלי שקיות. רק מחוברת לאנטיביוטיקה. אפילו לא היו כאבים. אבל אושפזתי בנשים חחח, יותר נקי, שקט ונעים (???) כשכל פעם הגיע בכיר אחר - כל רופא שמטפל בי בקביעות, כל אחד ומערכתו הוא ומקצועו הוא. למזלי יש לי צוות כזה מדהים של רופאים בכל תחום אז אני יודעת שאני מושגחת היטב. עדיין בלי אימודיום... עד הערב - הכל סבבה. איזה כיף ככה.