ביטוח לאומי, שוב

הייתי עכשיו במפגש הסבר על הועדה הרפואית בביטוח לאומי. היו שם, לא עלינו, אנשים עם מחלות נפשיות קשות, פיגור, מרותקת לכיסא גלגלים עם צלקות בראש, חולי סרטן ששלחו את יקיריהם כי הם לא יכולים לקום מהמיטה.... בואו נהיה מציאותיים, "כולה" יש לי שקית צמודה לבטן. חוץ מזה אני רץ, מתאגרף, לומד, מבלה, מטייל... לא הייתי נותן לעצמי קצבת נכות. איך אנשים עם סטומה ובלי כאבים מקבלים אותה?

אני בכלל לא מבינה את השאלה הזאת. מה זה 'איך'? החיים שלי השתנו מקצה לקצה מאז שיש לי סטומה. אני לא מצליחה לעשות ספורט כפי שעשיתי בעבר (לא ספינינג ולא אירובי). אף שעברתי ניתוח לתיקון פיסטולה שנוצרה בעקבות ניתוח הסטומה - העסק לא נרפא ואני סובלת מזה מאוד. שלפוחית השתן שלי דפוקה. על שאר ההיבטים הנפשיים ועל הדימוי העצמי - אני לא מדברת, והחיים שלי - להבדיל ממה שתיארה הודיה ל'מאותגר' החדש בתשובתה הארוכה למטה - הם חרא אחד גדול לעומת מה שהיו בעבר. כל כריתת איבר חיוני בגוף נחשבת לנכות. מה אומר לך אודי... מזל שאתה לא המחלק את קצבאות הנכות - אחרת הייתי רעבה ללחם... כל-כך קשה לי עם הביטוח הלאומי השנה, ואני מאוד תלויה בכסף 'שלהם'. יכולת ההשתכרות שלי ירדה מאוד מאז שחליתי. אני ממש ממש מקווה שהם לא קוראים את ההודעה שלך ויאמצו אותה בצחוק של שמחה לאיד...

את המשפט האחרון בהודעה שלי?

הניתוחים, הכריתות, הפגיעות באיברים אחרים במהלך הניתוחים, פיסטולה ארורה, הסטומה, אפילו סגירתה - נכות אחת גדולה. לא הסתכלתי על הקהל שגם הגיע לועדה. ידעתי רק מה נעשה לי בגוף ואיך החיים השתנו מאז הניתוח הראשון.

הי קרן, רק היום נכנסתי לראשונה לפורום,אני כל-כך מבינה אותך. חיי השתנו ללא הכר מאז הסטומה. אמנם אף אחד לא מרגיש שאני עם שקית, הן בשל הלבוש ומה שאני מקרינה כלפי חוץ. הדימוי העצמי נפגע, הנשיות נפגעת ולא משנה מה יאמרו לך. את מתעסקת ב"חרה" תרתי משמע. צר לי שאנינשמעת כך, אך אני מקווה שעם הזמן "אתרגל" למצב ואלמד לחיות באהבה עם החברה החדשה שלי.

היתי היום בוועדה חמש דקות ויצאתי החוצה.נקווה לטוב. אני כן חושב שהחיים עם סטומה די מגבילים. איני יכול ללכת לכל מקום ללא שירותים פרטיים. אני כל הזמן בחשש מפני השקית או הבסיס כל הזמן תלוי ברוקח שיזמין לי בזמן את המוצרים.אני הייתי מוזמן לשבת חתן אצל משפחה ולא הלכתי כי לא תהיה לי הפרטיות המתאימה וכו' ולדעתי עם לא הייתי נשוי כשעברתי את הניתוח אז לא הייתי נשוי בכלל...

לצערי אני מסכימה עם בני בעניין זוגיות. כבר כתבתי בעבר שאני מקווה שחברותיי לפורום הצעירות-רווקות יזכו להכיר מישהו, להינשא וללדת. מבחינתי - אין מצב שאכיר מישהו ושאצא אי-פעם לדייט. נסגר החלק הזה בחיי.