ליעל

אני מזועזעת לגמרי לגמרי לקרוא. [אונס? כשהיית בת חמש-עשרה? אלוהים] מקווה מאוד מאוד שתגיעי למפגש, ושנוכל לדבר פנים אל פנים. הלוואי שהייתי יכולה לסייע במישור הכספי, אבל ברור שאני לא :( הבוקר חשבתי עלייך כי אני משתמשת ב'סטומה קאפ' (בסיס ומכסה בנפרד) שאת המלצת לי עליה. של 'קולופלסט'. המוצר הזה בהחלט שינה לי את החיים. מקל על ההרגשה שלי ועל ההופעה שלי. הוא יהיה לי טוב כל עוד לא אעבוד שעות ארוכות וימים מחוץ לבית. כרגע הוא ממש ברכה. אלא מה? למרבה הצער והכאב - עד שסוף-סוף מצאתי מוצר שטוב לי ושמקל עליי - החברה מפסיקה לייבא אותו לישראל כי אין לו ביקוש (אנחנו הרי יודעים שיש הרבה יותר בעלי איליוסטומי מבעלי קולוסטומי, וגם בקרב בעלי הקולוסטומי המשתמשים במיני-קאפ מעטים). יש עדיין מלאי בחברה, אך קופת החולים לא מוכנה לספק לי כמויות גדולות מהמוצר. מאוד מייאש. מאוד. מאוד. ובקיצור - כל זה כדי לומר שחשבתי עלייך. אני מכירה את הציורים שלך היטב. ראיתי אותם בתחילת המחלה שלי וגם את הדברים הארוכים שכתבת בעיתון של הארגון. זה היה מיד כשחליתי, עוד לפני שידעתי לקראת מה אני הולכת. הדברים שכתבת והציורים היו חוויה קשה מאוד בשבילי. מבהילה מאוד. משתקת. אני שולחת לך חיבוקים ומקווה בכל לבי לשיפור ולהקלה.

נציגת החברה עצמה אמרה לי. היא בדקה את המלאי במחשב. אחר כך אחות הסטומה התקשרה למישהי מהחברה שהיא מכירה אישית - ואכן כך. יש לי איזה ביטוח רפואי של הראל אבל הם לא היו מוכנים להשתתף בניתוחים שעברתי. אבדוק בקונווטק אם יש להם משהו דומה. ביאוס.