על טעם ועל ריח

היי חברים מעניין אותי לדעת משהו. כל חיי עד ניתוח האילאוסטומי הייתי חולההההההההה על מתוקים. היה מספיק לי שיתנו לי לאכול רק ממתקים כל היום במקום אוכל. מחמוצים ממש לא התלהבתי ואוכל קצת חריף לא יכולתי לסבול, חריפות אפילו הכי קטנה הייתה מבעירה את כל כולי - הלשון, כל חלל הפה, הגרון והרגשה שהאש יוצאת לי גם מהאוזניים, הנחיריים, העיניים - כל החורים.... מאז ניתוח האילאוסטומי אני כמעט ולא מסוגלת לסבול מתוק!!!! וגם אם אני אוכלת מתוק, אז זה יהיה אולי רק חתיכה קטנטנה, כי יותר מזה אני ממש מתחלחלת מגועל. ובנוסף לזאת אני גם פתאום חולההההההההה על חמוצים ואוכל חריף. אין אצלי דבר כזה עכשיו לפתוח קופסאת מלפפונים במלח בלי לחסל אותה עד הסוף, כולל לשתות את כל המים שבקופסה!! אתם בטח חושבים עכשיו לעצמכם - אאאאאאיכס!!!!! אבל כן, אני פשוט מרגישה שיש לי כ"כ צורך בחריף ובהרבה מלח!!!! האם זה גם קרה למישהו מכם שאחרי שהמעי הגס כבר איננו, הטעם שלכם באוכל השתנה בקיצוניות כזאת??? מעניין אותי פשוט במה זה קשור, אם זה משהו הורמונלי או גורם אחר? הממממממממממממממממ

משום שאם הבנתי נכון, אז המלחים אמורים להיספג במעי הגס. וכשאין מעי גס, אז מרגישים צורך יותר במלח. האם באיזשהו שלב אחרי ניתוח לקחת תוסף תזונה כלשהו להשלים את החוסר?