התלבטויות לקראת ניתוח סגירה

שלום חברים שלי! דעתכם מוערכת ועצתכם חשובה לי. אני כמעט שנה עם סטומה, קולוסטומי, בגלל קרוהן. עכשיו אני במיטבי- שוקלת 13 ק"ג יותר מלפני הניתוח,עובדת,מבלה, מגיעה לבית המרקחת ומגלה ששכחתי את המרשמים בבית מרוב שאני מרגישה טוב. כזה מיטב. הצד השני של המיטב הוא שאני גרה אצל ההורים, מפונקת בכביסה, באוטו ובאוכל. מתגעגעת לקצת עצמאות ופרטיות. עכשיו, רגע לפני פגישה עם הכירורג לקביעת ניתוח לחיבור הצנרת, אני חושבת לעבור דירה. האם זה הגיוני? א. כמה עזרה צריך אחרי ניתוח כזה ? ב. לכמה זמן החלמה לצפות? ג. מי מכם גר לבד, בעצמו, בתקופה שכזו ויכול לספר לי מנסיונו? מי מכם עם קרוהן ומכיר את התחושה שיש לי : עכשיו אני מרגישה טוב- עכשיו כדאי לעשות, מי יודע מה יהיה מחר. ? . תודה...

אמנם אין לי קרוהן. והיתה לי איליאוסטומי. אבל כן, גרתי לבד. ולא נזקקתי לעזרה. נכון שאני אחרי כל ניתוח ישנה אצל הוריי בימים הראשונים - גג עד שבוע אבל זה בעיקר בגללם ולא בגללי. כי הם נורא דאגו לי ורצו לכרכר סביבי ולהשגיח עלי. ברגע שחזרתי לביתי - אז בעיקר אימי הגיעה רק לזמן המקלחת. לא הייתי צריכה עזרה פיזית, אלא היא רק ישבה שם בעודי מתקלחת כדי "לשמור" עלי. והרגשתי עם זה ממש בסדר כי בעצמי חששתי ממקלחות (יש לי נטייה להתעלף במקלחת...) נתתי להוריי לבשל לי אם הם רצו, רק כדי לעשות להם טוב (נו, הורים..) ואף הסכמתי שישטפו לי מדי פעם כלים חחחח. לנקות בית - תמיד היתה לי עוזרת פעם בשבועיים כך שאת זה לא עשיתי. אבל אני מאוד רציתי את השקט והלבד שלי ולאט לאט כבר שיחררתי את הוריי מהמטלות הנ"ל. חוץ מזה, כידוע - אני סבלתי מאוד מריבוי יציאות אחרי הסגירה ולכן היה לי נוח יותר שאני רצה לשירותים או מפספסת... ואין אף אחד בבית... הצלקת שלי נסגרה 4 שבועות אחרי הניתוח (לא סגרו אותה, זה היה חור שנסתם לבד (רק בקצותיו היו 2 סיכות בכל צד). ההחלמה מבחינת חזרה לפעילות מעיים תקינה לקחה לי חודשים רבים, בערך 8 אם אינני טועה. דווקא אחרי ניתוח זה - לקח לי יותר זמן לחזור לעבודה (בגלל ריבוי היציאות) ולכן הייתי בבית חודשיים. שיהיה בהצלחה!! ואינשאללה תיכנסי להיכל סיפורי הסגירה המוצלחים והזריזים.

היי פטל, קראתי את ההודעה וכל כך הזדהדתי, אני גם בשעה טובה עומדת לפני ניתוח סגירה של הסטומה מלאת חששות אבל כל כך מצפה לזה. אין לי קרוהן, עשיתי את הניתוח בגלל פוליפוזיס. הורידו את כל המעי לפני כ4 חודשים. גם אני (למרות גילי..) נשארתי בבית עד עכשיו בגלל שידעתי שאני אצטרך את עזרת ההורים (הן פיזית והן כלכלית כי לקחתי חופשה ארוכה מהעבודה) לדעתי כמו שהודיה ציינה, רצוי שתמתיני לראות איך תעברי את הניתוח ומה ההשלכות שלו ואז תתחילי לחפש דירה. למה לך להתחייב על מצב שאת לא יודעת איך יהיה?! חוצמזה, בגלל שאני גם לקראת ניתוח אשמח לדעת אם יש צורך להתכונן בצורה כלשהי לפני?? מישהי המליצה לי למרוח, שבוע לפני הניתוח- כל יום , בייבי פסטה בפי הטבעת על מנת לרכך את האזור - האם ככה? וזואי - יש אפשרות ליצור איתך קשר למתן המלצות ? תודה לכולם :) שבת שלום!

הודיה יכולה לתת לך את המייל שלי ומשם נתקדם. וכדאי לך גם לנסות ליצור קשר עם שרון שסיפרה כאן על החלמה מצויינת לאחר סגירת סטומה.

הי פטל אני ממש שמח לשמוע על התכונה שאת עוברת לקראת הסגירה, מי יותר ממך מכיר אותך ואת הגוף שלך, וזו רק את, כל אחד מגיב אחרת, אני בניגוד לאחרים הלכתי על כיוון אחר וכל זאת מפאת היכרותי את הקשיים שגופי חווה כל פעם שעובר איזה התערבות כירורגית, ולכן את יודעת יותר מכולם מה כדאי ואיך....ואישה צעירה בגילך סביר להניח שהכל יצלח ואני תקווה כי בפחות זמן מאשר זואי שקשייה עזרו לי לקבל החלטה להישאר עם הסטומה אז עלי והצליחי ובשורות טובות יוחאי

תודה על דעתכם והערותיכם/הארותיכם- מצאתי לי בית קטן שנראה שאוכל לעמוד בהשלכותיו הפיזיות והכלכליות גם בתקופה הקרובה. הזמנה לניתוח נשלחה ואני מחכה לתאריך רישמי שיהיה בשבועות הקרובים. אני נשארת במרחק הליכה מההורים- אחרי הניתוח סביר שאתארח אצלם קצת ואחר כך זו בטח תהיה הליכה איטית מאוד :) הגוף שלי חזק מאי פעם(שזכור לי- בכמה שנים האחרונות) ואני מרגישה שזה הזמן לכל השינויים. למה לחכות להצ'טקמק שוב, כי זה הכיוון הכללי. חוץ מחיבור והפעלת הצנרת הולכים להוריד לי עוד קטע מודלק, שהתלהב קצת מהחופש שניתן לי בין הניתוחים מהתרופות הרציניות יותר. בינתיים אני עוד עובדת ובין לבין מכינה את השטח- צובעת, מנקה... ומקפידה לנוח, לעשות יוגה ולטייל. כל ההכנות הדרושות לשני המעברים. תודה לכם על החיבוק. אעדכן בקרוב איך התקדמתי.