סיפור עצוב.
דיון מתוך פורום סטומה - תמיכה
אני מחכה לניתוח סגירת סטומה מינואר. ערכתי את כל ההכנות בנובמבר, כשהפרופ' שלי היה בחו"ל, כדי שיחזור והכל יהיה מוכן. הייתי אז שנה אחרי הניתוח הראשון, נחתי מספיק והרגשתי במיטבי. הדלקת כבר חזרה, ממש קרוב לסטומה- אבל מי מתלונן על קצת דלקת כשהמשקל סביר, החיים יפים ועוד רגע הניתוח? מפה לשם- עיקובים מערכתיים, בירוקרטיים- והגעתי לסוף ינואר עם אבצס ופיסטולה לפופיק. ל א נ ע י ם ! לא מנתחים עם אבצס- קיבלתי הוראה ללכת הביתה, לנוח ולחזור לקדם ניתוח בשלושה עשר למרץ. שויין. זה כבר יצא ממש צמוד לפסח- אז, נו, נחכה עוד קצת. הניתוח יהיה אחרי כל-כל החג. אבל מה? ? ? ? ? ? עובר החג כולו ועוד אין לי תאריך. יש עומס על חדרי הניתוח, מסתבר. מאז אני מחכה, עם פיסטולה שחוגגת במקומי את הזמן שעובר. אני עושה כל מהלך שצריך כדי לקדם את עייני בדרכים המקובלות ועד כמה שאפשר בנימוס. היום נאמר לי בטלפון שיש שני חולים עם סטומה שמחכים, כמוני, (עם פיסטולה ודלקת או עיניין אסטתי?)לניתוח סגירה. ומאיימים להתאבד. ? ?? ??? ????????????????????????????????????????????????????????????? ??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????
היי פטל, אולי העומס הוא תוצר לוואי של שביתת האחיות שהייתה לפני חצי שנה... על כל פנים, העיקר שאת שומרת על מצברוח טוב, כמו גם על בריאות ומשקל תקינים. הניתוח יגיע, וככל שיגבר המיאוס שלך ממצבך הנוכחי כך תגבר תחושת ההקלה שלאחר מכן :)
היום הוחלט לסגור את הסטומה וכבר עוד שלושה שבועות אני אמורה להיות אחרי הניתוח טפו טפו טפו
ממש התבאסתי לשמוע. יש אפשרות לעשות את זה בפרטי דרך הביטוח המשלים של הקופה? אני יודעת שבמקרים מורכבים עדיף להיות בבי"ח ציבורי, שם הם יותר ערוכים למקרה של סיבוכים, אבל אולי אפשר להתייעץ עם הפרופ' לגבי האפשרות הזאת? תחזיקי מעמד! (((חיבוק)))
בינתיים קיבלתי טלפון מהמזכירה, בצהרי אותו יום, שבוחן את האפשרות שאגיע ביום שלישי---ז"א היום---היא ביקשה שאבטיח לא לכעוס עליה אם זה לא יצא.הבטחתי. וזה לא התאפשר (כנראה שמישהי התחרטה וחזרה בה שוב בקשר להגדלת חזה וחדר הניתוח נשאר תפוס... :) אני בסדר- מבחינת מצב רוח נראה לי לפעמים שכבר שום דבר לא יפתיע אותי- ואז אני מופתעת ושמחה על כך, זה בריא! במקביל לכל הסיפור אני נהנית מימים יפים ביותר, של גשם- שמש, חברויות, עבודה והרבה כיף! פשוט יום משונה.... ותודה למגיבים- -אכן, מה שאז, בחורף , דחה את כל הסיפור היה שביתת האחיות. -אני מטופלת בתל- השומר ומרוצה מהם בכל תחום, לפחות עד עכשיו- וגם עכשיו, יש לי סבלנות וכבוד. -אני מעדיפה להמשיך את התהליך אצלם, בכל זאת הם כבר מכירים לי את הביפנוכו...(עד גבול מסויים-תמיד אפשר לעבור בית חולים גם). זהו- מקווה שהדיווח הבא יהיה בסימן פרידה...מהסטומה- אני עוד אכתוב פה בטח מלא! יהיה לי סיפור החלמה נעים לספר!
טרקים...טיולים...סקס פרוע...צלילות... והעיקר בלי שקיות אינשלה!
אבל הכוונה שלי הייתה להישאר עם אותו פרופ' רק במסגרת בי"ח פרטי. הוא גם יכול, נדמה לי, לגייס איזה עמית כירורג שהוא רוצה לניתוח. הבעייה היחידה שאני שואלת היא האם זה כדאי במקרה הספציפי שלך לעבור את הניתוח בבי"ח פרטי, למקרה חס ושלום של סיבוכים. מחכה כבר לדיווחי הפרידה :)
ואז נפלתי על שביתות הרופאים. חיכיתי 7 חודשים... בכל אופן, תחפשי את שירשור העבר שלי על הסגירה כי נתתי שם המון מידע על המחלקה. מקסימום תבקשי מהודיה את המייל שלי ותכתבי לי. נוכל גם לדבר בטלפון. אשמח לעזור בכל שאלה מנסיוני שהיה קשה ומר והיום טפו טפו נהדרררררררררררררר
מנהלי פורום סטומה - תמיכה
