מעונינת להתנדב

כמי שעברה ניתוח קשה מאוד וסטומה זמנית היה לי מאוד חשוב לדבר עם אנשים שעברו את זה ולמזלי מלבד מכרה אחת לא היה לי . היום אני כמעט 7 חודשים אחרי הכל יש לי את היכולת לדבר על הכל וגם לבוא לחולים הגרים באיזור מגורי ולהיות איתם. זה המעט שאני יכולה לעשות אני גם אשה צעירה שעברה את זה ותודה לאל הכל מאחרי.

אשמח אם תשתפי לגבי היומיום שלך אחרי הסגירה. אני כבר 9 שבועות אחרי סגירת סטומה ועדיין לא מרגישה שזה הטופ של הטופ (כמו שאני רוצה שיהיה....). למשל - חייבת אימודיום אחד מוקדם בבוקר כדי לעבור יום עבודה בלי ללכת כמה פעמים לשירותים, עדיין עם תחבושת להגן.. טרם יצאתי בערב למסעדה/בית קפה.. וכו'. בקיצור - מעניין אותי "סדר היום" של אחרי סטומה. אשמח לשמוע.

זואי ודליה יש לכן מייל ? הייתי מעוניינת ליצור איתכן קשר ולשאול שאלות כי אני אמורה לעבור ניתוח לכריתה של המעי הגס ולחיות עם סטומה בתודה חן

זואי היקרה אכן התקופה שאחרי סגירת הסטומה קשה לא נעימה וכואבת. נכון הייתי פוחדת לצאת מהבית וביליתי שעות בשירותים פחדתי להתרחק מהבית אפילו לבית הורי מרחק 5 דקות הליכה לא העזתי ללכת. כל הזמן חייתי סביב הנושא. זמן זמן זמן זה המרכיב הכי חשוב היו פעמים שנשברתי ובכיתי היו מצבים לא נעימים כלל ואת מבינה למה אני מתכוונת והיו בי פחדים שכל חיי אני אתנהל כך כי ברגע שהייתי מרגישה צורך לשירותים לא הייתה לי שנייה לרוץ . בכיתי המון ולא רציתי להדאיג את יילדי מלבד בעלי שהיה תמיד לצידי, אבל בתוך הראש שלי תמיד הדהדו המילים של הרופא היקר שלי שאמר לי דליה עם הזמן הכל יחזור להיות בסדר. חודשיים אחרי הסגירה חזרתי לעבודה בחצי מישרה במשך שלושה חודשים הכי חשוב לצאת מהבית מהשיגרה מההתעסקות עם הבעיה. אכן היו לי מצבים לא נעימים שברחתי הביתה אבל תמיד בתיק היו לי בגדים להחלפה תמיד נכנסתי לשירותים עם התיק ואף אחד במקום עבודתי והוא ציבורי לא הרגיש. לקחתי טיפות מצמחים טיבעיים וסובים תזונתיים בלבד. היום כמעט חודש אני לא לוקחת כלום והכל מתנהל רגיל ביותר אפילו נסעתי לטיול בחו"ל , היו לי חששות לא אשקר אבל "מי שמאמין לא מפחד" . הבוקר חזרתי מתפילת סליחות בצפת (אני לא חרדית)עם המון תקווה ותודה לאל שעברנו את זה אני מברכת אותך ומאחלת לך בריאות וגמר חתימה טובה , ואשמך לשמור על קשר ואם יש עוד דברים שאת רוצה לשאות בשמחה

בוקר טוב נשבעתי לעצמי אחרי הניתוח הקשה מאוד שעברתי שברגע שאתאושש ואחזור לאיתני אני חייבת לעשות משהוא בנדון לטובת הכלל. אני לא ידעתי מה זה סטומה לפני הניתוח זה כלל לא היה בראש שלי והתעוררתי אחרי שלושה ימים בטיפול נמרץ עם שקית בצד אני לא העזתי לגעת בעצמי. שלא לדבר על שאר הטיפול. שלושה חודשים אחרי עברתי ניתוח סגירה. אני סיפור קלאסי של גילוי מוקדם תודה לאל רק עכשיו אני מסוגלת לדבר בצורה גלויה ולשקף את כל מה שעברתי, אני התפללתי וייחלתי שמשהו שחווה ועבר את זה ידבר איתי יש לי מיליון שאלות פחדים חששות שאני לא יכולה לשתף רופא בעל אמא ילדים או משפחה רק מי שחלה כמוני מי שחווה על בשרו את התהליך הפיזי והנפשי הזה יכול לענות לי. במצב שהייתי לא הייתי בשלה לשבת ליד המחשב ולחפש פורומים (אם כי בנותי עשו תואר וקראו כל דבר בנושא) אתמול חשתי שאני מוכנה נפשית אולי זה גם חלק מתהליך ההחלמה שלי לסייע לאנשים . אני מברכת אתכן על היוזמה על הקמת הפורום ואשמח להיות כאן ולתת מענה גם מילה טובה ואופטימית ואם יש צורך וגרים באיזור מגורי אשמח להגיע ולעודד. אני מברכת אותך המון בריאות שנה טובה וגמר חתימה טובה דליה