מה שלום הסטומה?

המצב יותר טוב. כפי שכתבתי למטה היתה לי נקודת שבירה אחרי חודשיים של הידרדרות קשה במצב הפיזי ושבועיים קשים במיוחד (נראה לי הכי קשים שהיו לי מזה זמן רב), כנראה הייתי צריכה את ההתפרקות הזו כדי להוציא החוצה את כל התסכול, הכעס והכאב. מזל שיש פורום שכזה שבו אפשר גם לכתוב ולשתף ולפרוק בפני אנשים שמבינים מה עובר עליך. הסטומה גם חזרה לעצמה. הנפיחות של הסטומה והנפיחות מסביב נגרמה עקב חסימונת שהיתה לי. בדר"כ אין לי בעיה עם פטריות (כל עוד אני לועסת אותן ממש ממש טוב ומפרקת אותן למחית בפה לפני שאני בולעת) ובאותו יום אכלתי פטריות מסוג פטריות שיטקה שלצערי מסתבר שהן הרבה יותר בעייתיות לי מפטריות רגילות. הן פשוט נתקעו בקצה המעי ובפתח הסטומה ולא הצליחו לצאת (כמובן שמבנה הסטומה הבעייתי שלי לא עזר במיוחד) ואז הכל הלך והתנפח עד שהבסיס בסוף נפל. אחרי שסוף סוף הגעתי למקלחת (אחרי שרבצתי בקקי של עצמי כמה שעות כמו פרה :-) ראיתי שהכל נפוח ומהר מאד קלטתי שהפטריות הן אלו שחוסמות את היציאה ואת קצה המעי בכלל. את הראשונות הצלחתי לשלוף בעזרת האצבעות (לא נעים במיוחד) אבל היו את אלו שהיו תקועות יותר עמוק בתוך המעי (אלו שגרמו לנפיחות באזור מעל הסטומה) וסירבו לצאת וגרמו לכאב מאוד חזק. ידעתי שאני אמורה ללכת לבי"ח כדי שיוציאו את זה בעזרת אנדוסקופ (זה מה שעשו כהקפסולה המצלמת נתקעה אצלי באותו מקום) אבל פשוט לא הייתי מסוגלת ללכת לבי"ח, שוב. אז עשיתי משהו שלא ממש מותר לעשות לבד אבל העיקר שהצליח ויצאתי מזה בשלום ופשוט לקחתי מקלות אזניים והכנסתי בעדינות לתוך פתח הסטומה ולתוך המעי ולאט לאט התחלתי לשלוף את כל הפטריות שהיו תקועות שמה. אני יודעת שזה ממש לא היה לעניין לעשות את זה כי עוד יכולתי לנקב לעצמי את המעי או משהוא כזה אבל העיקר שזה הצליח ולא הייתי צריכה ללכת לבית חולים. הבאסה היחידה היא שאני ממש אוהבת פטריות שיטאקה! טוב, אולי פעם הבאה אוכל אותן מרוסקות.... עכשיו אני כבר הרבה יותר מאוששת, ממשיכה להילחם ולא לוותר ולנצל את הרגעים הקטנים המאושרים כדי למלא בהם את המצברים ולשאוב מהם את הכוחות. כשחשבנו על הקמת הפורום הזה בדיוק על הרגעים הללו חשבתי. על הרגעים בהם הכל נראה שחור והיאוש משתלט ואין מי שישמע, שיקשיב ויתמוך. ועכשיו שיש את הפורום, שיש אתכם, זה כל כך אחרת. איזה כיף לא להרגיש לבד. מצטערת שנעלמתי בשבוע האחרון, הייתי זקוקה גם לכמה ימים לעצמי כדי להתאושש ואח"כ הבן שלי חלה והיה 3 ימים עם 40 מעלות חום שסירבו לרדת ולא משנה איזה תרופה נתנו לו, אז הייתי צריכה לשבת לידו ולהשגיח עליו כל היום (יש לו היסטוריה של פרכוסים בגלל חום גבוה אז צריך להשגיח עליו ולהכניס אותו לאמבטיה של מים פושרים אם החום מגיע לכיוון ה- 41). אז זהו, לא הגעתי למחשב עד עכשיו. קראתי עכשיו את ההודעות החדשות ויש לי הרבה מה לנסות לעזור ולהגיב אבל עכשיו אני חייבת לישון אז אני מבטיחה לעשות את זה במהחלך סוף השבוע. לילה טוב לכולם ואוהבת את כולכם! נ.ב. עכשיו שחזר לי המרץ, הגיע הזמן לחשוב על מפגש פורום!!!!!!!