חסימות מעיים

הי, אני עם סטומה מעל 5 שנים. בתקופה האחרונה אני סובל מחסימות חלקיות. מלוות בכאבי בטן ואחרי שהחסימה משתחררת יש לי שילשולים.יש למישהו עצה מה לעשות? מה לא כדאי או כן כדאי לאכול?

שלום לך ואני מקווה שאת ובנך כבר כמעט אחרי השפעת שביקרה אותכם..זה נראה כאילו הפורום נרגע..ואולי בגלל שאני לפני הלא ידוע יש לי עדיין דיי הרבה שאלות ושקיקה לידע נוסף .אז ככה : מה קורא להרגשה של ללכת לשירותים? האם היא נעלמת? ואם כן האם מרגישים שזה יוצא לשקית? חוץ אולי מהרגשה של נוזל חם(לא מרק..חחח)כי אצלי בדרך כלל זה נגעת נסעת..כלומר ברגע שהכנסתי משהו לפה תוך 3-5 דקות יש לי פעולת מעי..אפילו אם זה יריקה כמו שקורא לזה הרופא שלי, זה עדיין בעייתי ולא הייתי רוצה לחשוב שאם כך אז יהיו מצבים שאני אוכל ובאותה עת בדיוק גם אוציא..זה דיי דוחה במחשבה אבל תכלס בחיים האמיתיים מרגע שאכלתי מתחיל המירוץ.כמו כן חשבתי וזה נשמע דבילי גם לי..לקחת סוף של נקניקיה איזה 2 ס'מ ולהדביק אותה ליד הפופיק בערך עם נייר דבק..זה בטוח יחזיק דקה שתיים ואנסה לראות איך זה בערך נראה למרות שהצבע שונה.מה דעתך? האם זה נשמע נורמלי? כי זה הכי קרוב למה שאני יכולה לדמיין אפילו שאני מודעת לכך שזה איבר פנימי שנראה כמו שאמרה אחת הבנות :כבד לפני טיגון.הסיבה שרציתי לעשות זאת שנראה לי שבגלל שאני יודעת שזו נקניקייה אסכים להסתכל על זה יותר מהר כי אני יודעת שזה יורד אבל עוד 6 שבועות זה לא ירד ואני צריכה ללמוד להשלים עם זה..ואני מדברת אל עצמי וחושבת שיותר גרוע לאבד יד וללמוד איך להסתכל על הגדם ואז נראה לי שזה לא נורא כל כך.והייתי שמחה אם משהוא שקורא את המגילה הזו יש טלפון או המלצה על פסיכיאטרית בנושא הפרעת אכילה כפייתית כיוון שאני חייבת ללמוד לאכול מעט ודברים שלא יגרמו לי להסתבכויות נכון להיום עם צורת האכילה שלי המעי שלי לא יעמוד בכמויות ובסוגי המזון ואני מודעת לכך בראשי רק השאלה היא איך אני מיישמת את זה ..אני חושבת גם שבגלל החוסר כבוד למעי כל שנות חיי אני משלמת עכשיו בגדול והבעייה שהראש נשאר אותו דבר אני מתכננת כבר מה אוכל עוד 3 ימים וכל חיי סובבים אחר אוכל .. אני חושבת שהתמודדות הזו עם שינוי הרגליי האכילה בראש יהיו לי יותר קשים מהסתגלות לסטומה כי אצלי התאווה למזון פשוט חולנית..אז מישהו נמצא באותה סירה שלי בקשה ..ע ז ר ה .תודה על האוזן הקשבת ומרגישה שפרקתי עול של הכרה במה שאני צריכה לעשות ואני חייבת לדוש בזה במוחי וללעוס את היטב ולקום מהניתוח וליישם את זה..הכלים בידיי, אני קמה עם בטן ריקה ממזוןמהניתוח ויש לי צאנס ללמוד ולהכיר את המזון שמתאים לי בכמויות שלא יעשו נזק למעי..אחרת לפי מיטב נסיוני אהיה במיון עם חסימות כל שבוע שני ומה שמשגע אותי זה שאני יודעת שהכל בשליטתי וזה משהו שיכול להשתנות לא כמו הסטומה הקבועה..שוב תודה על ההקשבה אני מרגישה כמו אחרי שעה אצל פסיכולוג למרות שמעולם לא הייתי אבל כייף היה לשפוך קצת החוצה הרגשות שרק חושבים עליהם..אמשיך לחשוב על שאלות נוספות אם זו לא בעייה..תודה סיגל.

תודה על התשובות. אני הולך לעשות בדיקת אולטרא סאונד בטן בשבוע הבא. נראה מה יהיה