לחיצת יד לצורר היהודים

שלום. אני במושבת מגורים, אזור שבו מכונסים כולם, והמלחמה ברקע. עוד מעט הפגזה. צבא נאצי מגיע, ויוצא לי לשוחח עם היטלר. בהמשך מתקפה של חיילים נאצים ואני בורחת בידיעה שאם אקדים את זו שלפניי, היא תמות אני אחיה. זה אכן קורה, ירו בה באיזה חדר. רק אני יודעת ולא מגלה לאיש. מתרחקת. התקפה נוספת של חיילים, שם פוגשת שוב את היטלר בתוך אוטובוס, לוחצים ידיים, מנשקים באוויר לחיים והוא אומר שאם ארצה הוא יסדר שאגיע למקום בטוח. לא עונה ויוצאת מהאוטובוס, אווירת פחד חזקה, יודעת שלא אשתף פעולה עם ההצעה הזו. בחוץ פסנתר כנף, יודעת שיינזק אם יישאר בחוץ, מנסה לדחוף אותו למקום מחסה, הוא על גלגלים אבל זה כבד. מגיע בן הזוג של אימא שלי, אומר שלא אצליח בצורה שבה אני עושה את זה ורוצה להזיז אחרת - לא אוהבת את העצות שלו, הוא מעצבן אותי וגם הוא מבוגר וחוששת לגופו אם ידחף. מגיעים אנשי כוח שלנו, פותחים את דלת החדר שבו נמצאת האישה שמתה במקומי, מעווים פנים למראה שהם רואים, ואז תוהה ביני לביני אם אולי כשנפגעה מהירי יכולתי להציל אותה אם הייתי ניגשת מייד ולא מתרחקת, אבל יודעת שלא יכולה לשאת מראה של מעיים פעורים. בסוף החלום מתחבקת חזק מאוד עם סבתא שלי ז"ל, אימא של אימא (אציין כי בעבר הרגשתי שהיא שומרת עליי ומלווה אותי בחיי לאחר מותה זה שנים אך מעולם לא חושבת שחלמתי עליה). בעודי מתחבקת איתה אני חושבת על כך שמי שרואה את החיבוק, למעשה רואה אותי מחבקת אוויר כי הוא לא רואה אותה משום שהיא רוח.