סיוטים הממשיכים ל"ערנות".

חלומות בעתה מכונים גם - (Pavor nocturnus; Sleep terror disorder) זהו מצב דמוי חלום עם עוררות חלקית ופחד גדול, שמתרחש בדרך בשלב השינה העמוקה ( שלב 4 ). מצב זה שכיח בעיקר בילדים ולעתים אכן מעורר דאגה בלב ההורים. הילד מתישב במיטתו, נראה נסער ומבוהל, כאילו הוא "תקוע בתוך חלום בלהה". לעיתים משמיע קולות או מילמולים, ולא ניתן לתקשר איתו. כיוון שבשלב זה לא קיים שיתוק, החולם יכול להתנועע באי שקט. בנוסף, קיימת פעילות אוטונומית מוגברת המתאפיינת בנשימה מהירה, דופק מואץ ואישונים מורחבים . אם הילד (או גם המבוגר) מתעורר – הוא יהיה מבולבל מעט, הלום שינה ולא יזכור את האירוע. חלק יכולים להתעורר מהשינה בזעקות אימה, אך לאחר הרגיעה לא יזכרו מה אירע, וזאת בניגוד לחלומות הסיוט שלרוב מי שמתעורר מהם – זוכר היטב את החלום. לרוב מומלץ פשוט לחבק את הילד, לאפשר לו להירגע באופן טבעי ולחזור לשינה העמוקה. הוא לא יזכור דבר בבוקר. מבוגרים עלולים לא להגיב לנסיונות ההרגעה ויהיו עוד מספר דקות במצב של חוסר התמצאות ותנועות חוזרות. יש הרואים דמיון בין מצב זה למצב של סהרוריות, שבו האדם יכול ממש לקום ולהתהלך בבית, וכל זאת מתוך שינה עמוקה, מבלי שיזכור את האירוע. אם המצב מתמשך לגיל מבוגר יותר, יתכן והוא נובע מנושאים שמטרידים את הילד גם ביום. חלומות הבעתה עצמם אינם מזיקים, אבל יתכן ומעידים על חוסר שקט, ואותו רצוי לבדוק בשיחות ייעוץ. במבוגרים ניתן להיעזר לעיתים בתרופות, אך לגבי ילדים - יש להתייעץ עם רופא מומחה לילדים.