חלומות באספמיא

היי, אני בת 24, לפני כחמישה חודשים חוויתי פרידה של קשר ראשון הכלל מגורים ביחד ותקופה ארוכה של חיים משותפים ומחשבה על עתיד ביחד. הפרידה השפיעה עליי מאוד, אבל מצד שני- נחתה עליי תוך כדי לימודים אינטנסיבים לכן התקשיתי להתרכז בה, והשתדלתי להתעסק בלימודים כדי לא להכשל. אחרי שתקופת המבחנים הסתיימה, וחזרתי לחיי שגרה של עבודה ופחות לחץ לימודי, אני לא מפסיקה לחלום עליו. עלינו. על הפרידה בכל מיני אופנים שונים, עלינו חוזרים אחת לשניה ואני מקבלת אותו חזרה, אך לא בלב שלם, על בכי רב, על צחוק, על סקס, על כאב, על בדידות. אין לילה שאני לא חולמת עליו ולא זוכרת את החלום בשלמותו. אני מרגישה לגביי הפרידה שאין לי עם מי לחלוק את הכאב הגדול שמוטל עליי, את הבדידות, והכל "מתרפא" באמצעות החלומות, למרות שכשאני קמה בבוקר, אני קמה מרוסקת. מאוד קשה לי לקום בבוקר, דבר שלא היה לי בעבר (היום השעון יכול לצלצל חצי שעה לפני ואני עדיין אתקשה לקום). אני מנסה לעזור לעצמי. ניתקתי איתו קשר, ואני מחזירה לעצמי חברים שהקשר עימם נותק וגם רוכשת תחביבים וחוויות חדשות. אך דבר לא מרגיע או מנחם או ממלא את החוסר הגדול שנפער לי בלב. מאוד עצוב לי וכואב לי למרות שעברו כבר קרוב לחמישה חודשים מאז, זה הולך ונהיה יותר עמוק, במיוחד לאור מה שסיפרתי על החלומות שבמשך החודש האחרון לא עוזבים אותי. אשמח לעצתך, תודה