יתר ל"ד בגיל 29

שלום, בעלי בן 29, ומאז שזוכר שבדקו לו ל"ד ( בערך מגיל 20) יש לו ל"ד גבוה, שעד כה אף אחד לא טרח לבדוק יותר לעומק.ברקע יש השמנה של 8 ק"ג בשנתיים האחרונות (חריגה מBMI תקין) כנראה בגלל הפסקת עישון. לאחרונה בעלי פנה לרופאת משפחה, היא שלחה אותו להולטר ל"ד, התוצאות כדלהלן: ממוצע יום הוא 141/84, ממוצע לילה הוא תקין 104/54 , dipper , אין קפיצות/נפילות חריגות וריאביליות גבוהה-חלקה ע"ח פער גדול בן ל"ד יום ללילה, יש white coat effect ( גם אצל רופא משפחה הוא נאלץ למדוד כ 3 פעמים לקבלת תוצאה אמינה יחסית) בסיכום רשום: ל"ד בשעות העירנות, נצפתה תגובה היפרטנסיבית למאמץ, ל"ד לילה עם ירידה לילית בשיעור תקין.נתוני הדופק :ביום מינימום 52, מקסימום 117,ממוצע 79 בלילה מינימום 52, מקסימום 72, ממוצע 63,בסיכום הכללי ממוצע 74.הסיכום נכתב ע"י אנדוקרינולוג. רופאת המשפחה שלחה את בעלי לנפרולוג להמשך בירור. בעקבות מעבר גאוגרפי בעלי פנה לרופא משפחה אחר בבקשת הפנייה לנפרולוג, הרופא טוען שהאבחנה כבר נעשתה בסיכום ההולטר, ושנפרולוג לא יגיד שום דבר חדש, שהאבחנה היא ל"ד גבוה ושיש לטפל בזה החל מעכשיו כדי למנוע סיבוכים עתידיים,הוא רשם טריטייס 2.5. אני תוהה לעצמי האם בכל זאת היה חשוב ללכת לנפרולוג ולרדת לעומק הסיבה לל"ד ולא פשוט לטפל במה שיש בלי להתעניין מה הגורם כך. אשמח לחוות דעתך בנושא, האם להתעקש על בירור מקיף יותר או להתחיל טיפול תרופתי ולא להתעמק בגורם?( או להתחיל טיפול ובכל זאת להתעקש על בירור?) תודה רבה מראש.