שאלה
דיון מתוך פורום בריאות הנפש
היי שמי רוני , בת 18 חברה סיפרה לי לפני כמה ימים שהיא בערך מכיתה ד צריכה משקפיים ( היום היא בכיתה יב ) , היא ממש בכתה שהיא סיפרה את זה כי היא קרוב ל8 שנים מסתובבת בלי משקפיים. היא לט סיפרה את זה לאף אחד חוץ ממני לפני כמה ימים. היא משתדלת כמה שפחות להסתובב בלילה מחוץ לבית כי היא לא רואה כלום! היא חוששת לספר להורים על זה ואין לה מושג איך לגשת אליהם עם סיפור כזה. סיקרן אותי לדעת האם זה נורמטיבי שהיא לא סיפרה? אני כן מבינה שזה מבושה (ככה זה היה נשמע) אבל איך אפשר לעבוד על כולם והכי גרוע על עצמך שאתה רואה טוב???! זה קצת לא שפוי, לא? אשמח לחוות דעת או משהו בסיגנון חג שמח ושבת שלום.
לקריאה נוספת והעמקה
זה לא שגעון ,יש הרבה אנשיםשלא אוהבים משקפיים ,ניתן להתיעץעם רופא עינים לשים עדשות וכו
(מספר מקשר)
ד"ר ברבר ירחמיאל