דכאון וזיכרון

שלום ד"ר ברבר, אני "חוזרת לעצמי" אחרי תקופה של חודש שבדיעבד הייתה מאוד דכאונית עבורי. כללה : חוסר יכולת תפקוד, איבוד תחושת זמן, הרגשה שאני מאבדת את עצמי ללא יכולת אחיזה במציאות, כאבי ראש, חוסר יכולת ריכוז, מעופפות ותחושה מרה כבדה. בנוסף אני מאובחנת כבעלת הפרעות קשב וריכוז. בד"כ אני לא נוטלת רטלין אבל בגלל שהתקשיתי בריכוז וזיכרון, ניסתי לקחת רטלין לסירוגין (20 מ"ג SR ואני שוקלת 60 ק"ג) אבל היו לי תופעות לוואי לא נעימות (דופק לב, תחושת בלבול, עייפות, האטה בקצב הלמידה). תקופות הדכאון אצלי הן לא זרות לי והן מגיעות אליי אחת/פעמיים בשנה. לעיתים זה משב חולף ולעיתים זה מרסק אותי לחלוטין. אחרי הדיכאון הגיע שלב של פחדים, חרדות, לחץ יתר... האם לדעתך אני צריכה לקחת כדור כלשהי כדי לייצב את עצמי? (כמובן שמעדיפה שלא) והאם יש קשר בין דיכאון לזיכרון? האם יתכן שמצב נפשי כה ירוד ישפיע באופן דרמטי על אופן החשיבה, הזיכרון, עיבוד המידע והשליפה? אני לא מצליחה למצוא את המינון הנכון של הרטלין ובגלל תופעות הלוואי (תחושת ניתוק, "בועתיות" ודופק לב) אני פשוט נמנעת מלקחת אותם באופן עקבי ואז אני לא באמת מצליחה לראות תוצאות ארוכות טווח. תודה רבה מראש על הפידבק, שבוע טוב. תודה רבה ושבוע טוב.

האם גילי נחשב מבוגר? זה יכול לגרום לבעיות זכרון בהמשך או שהפגיעה כבר נגרמה בתקופת הדכאון והמערכת תתקן את עצמה ("מוח גמיש"?) ? רצוי שאפגש עם פסיכיאטר, כלומר נוירולוג לא יתן לי מענה הולם ? תודה רבה.