צד מוגדרת הבעייה שלי- מחלה/בעייה, האם דבר קבוע/משתפר/עלול לחזור

אני בן 43, מגיל 18 מטופל פסיכותרפיה באופן פרטי. רפואית טופלתי בעיקר ע"י רופאת המשפחה בסרוקסט, רוב הזמן במינון 100 מ"ג. בשנתיים האחרונות עקב קושי כלכלי עברתי לטיפול מרפאות חוץ במערכת צבורית- אז בפעם הראשונה נאמר לי מה הבעייה והוצע לגשת לביטוח לאומי שם קבלתי 20%- הפרעת אישיות תלותית-נמנעת וOCD שמזה שנים די ברקע ולא מאוד מפריע מלבד רמת ספק גבוהה בכל החלטה. בשלושת החודשים האחרונים מטופל בסרוקסט 40 מ"גביום-יום מבחינה טכנית בסהכ מתפקד לא רע- בעבודה אומנם מתקשה בכל דבר שדורש אסרטיביות (נממע מעימות ומעמידה על רצונותיי/צרכיי) דבר שיוצר אי נעימויות ומצבים לא נעימים. בקשרים בין אישיים אנשים שאני מכיר יכול להתבדח ולצחוק אך הקשר מאוד שטחי, נזהר מלפתח תלות ומחשש שאעמוד במצבים שיאתגרו אותי מדי, שאלתי- האם הבעייה פתירה או זה שעד היום עדיין מסתובב עם אותן תכונות משמע שאשאר איתן. וכיצד מוגדרת הבעייה- מחלה, משהו עובר, קבוע? אשמח לייעוץ כיצד מוגדרת הבעייה שלי- מחלה/בעייה, האם משהו עובר או קבוע/משתפר/עלול לחזור. האם כדאי לפנות להעלאת אחוזי נכות?

שלום ד"ר תודה על התשובה המהירה, אשמח לדעת לגבי- האוסידי: מלבד התקופה הראשונה (לפני כ23 שנה) ותקופות משבר קצרות- אין לי אוסידי קשה- של התקעות וטקסים, אך כן (לדברי הפסיכיאטר) יש רמה גבוהה של ספק. האם זה כיוון שאני כל השנים תחת טיפול תרופתי (רוב הזמן מינון נמוך), האם במציאות של הורדת מינון או הפסקת טיפול- מה הסיכוי של חזרה/החמרה? +האישיות התלותית-נמנעת