מחשבות על אשפוז חוזר
דיון מתוך פורום בריאות הנפש
לפני חודשיים השתחררתי מאשפוז של חודש וחצי לאחר ניסיון אובדני ודיכאון קשה... קיבלתי מיקס של כדורים וחשבתי שהגעתי לאיזשהו איזון. במהלך החודשיים האלו היו ימים טובים ויפים קשים עד קשים מאד, היו לי מחשבות אובדניות אבל מה שמנע אותי מלעשות משהו זה הילדים. החשש שהם יאבדו את האמון בי אחרי שאיעלם להם שוב. (הם בגילאי יסודי) כל הזמן דחקתי את המחשבות. ואמרתי לעצמי שאנסה לסחוב עד הקיץ ואז כשהם יהיו בחופש אשלח אותם לאבא שלהם ואאשפז את עצמי. ככה הם פחות ירגישו את זה. זה היה סוג של לדחות את הקץ ... אבל עכשיו אני כבר לא יודעת אם אשרוד עד הקיץ. ומצד שני אולי זה 'רק' הקושי של החג וזה יעבור? אבל עדיין..אני על קוקטייל שלם, רק העלו לי מינונים אחרי האשפוז ואני לא חושבת שאני אמורה להרגיש ככה :-( מיואשת חסרת תקווה עם רצון למות ומחשבות אולי אובדניות. מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל את עצמי, תוהה מה בכלל יעזור לי אשפוז והתשובה היא שזה רק בשביל שמישהו 'יחזיק' אותי לפני שאני יעשה שטויות. ואולי יעקוב שוב אחרי הכדורים. לא נשמע לי שאני אמורה להרגיש ככה עם כל זה. מוזר לי שעם כל מה שאני לוקחת עדיין יש לי מחשבות כאלו והם רק הולכות ומתגברות במקום להיעלם... האמת שאני לא ככ יודעת מה השאלה שלי. אולי חוו'ד האם המצב תקין ורק לחכות קצת שיעבור, או לא תקין וצריך לשנות או באמת לחזור לאשפוז...
השתחררתי עם הבחנה של דכאון והפרעת אישיות (היו לבטים בין זה לבין הפרעה ביפולארית) לוקחת ויפקס, קלונקס, סרקוול, ולמיקטל (לוריוון בsos לאחרונה כל יומיים כמעט) ויש לי גם בונדורמין שלשמחתי אני לא מרגישה צורך ולא משתמשת
שלום רב התרופות יעזרו , אם את יכולה להיות אולי בהתאם למצבך בטיפול פסכאטרי יומי שווה לבדק את האופציה הזו כי אז ראת יוצאת הבייתה כל יום , כמובן זה תלוי אם אין מחשבות אבדן .
תודה. האם זה תקין שיש כאלו מחשבות למרות הטיפול התרופתי ופשוט צריך ללמוד להתמודד, או שזה משהו שדורש התייחסות וטיפול ואולי שינוי של התרופות?
שלום רב כמובן עליך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי חזרה לאשפוז , לחילופין תן עוד צאנס לכדורים תודה
מנהל פורום בריאות הנפש
