שאלה בנוגע להתקפים של שיגעון שנמשכים כמה דקות

אני בת 25, מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי.. בעיות. מאז ומתמיד הייתי דכאונית וחרדתית, גם בתור ילדה ( לא הייתי מודעת לזה אז, לא הבנתי מה לא בסדר איתי, למה אני לא מצליחה להינות כמו כולם). בגיל ההתבגרות בנוסף לדיכאון ולאופי החרדתי שלי התחילו התקפי חרדה והגעתי למצב אובדני וקשה מנשוא מה שגרם לי ולאמא שלי סוף סוף להכיר בזה שיש לי בעיות וללכת לטיפול למשך שנתיים, עד גיל 18, לקחתי כדורים שלא עזרו, 2 סוגים.. הטיפול גם לא עזר. במשך השנים מאז שהתחלתי את הצבא התחילו להיות לי מצבים שהם מעבר להתקפי חרדה. התקפים שבאים פעם בחודש - חודשיים בהם אני מרגישה שאני באמת "מאבדת את השפיות שלי" - בכל ההתקפים האלו יש תחושת אימה נוראית, הרגשה שכלום לא אמיתי, בגלל שהכל נראה כל כך שונה והרבה יותר ברור, כל הרגשות מתעצמים, אני לא בטוחה אם אני ערה או חולמת, והפנים של בן הזוג שלי נראים לי כל כך ברורים, כל פרט בהם, וזה כל כך מפחיד, זה כאילו שאני מקבלת יותר מידיי מידע וזה גורם לי להשתגע ( זאת התחושה ). בחלק מההתקפים האלו בנוסף למה שתיארתי קודם, אני לא יכולה שמשהו יגע בי, אפילו הרגליים ברצפה (מה שברור שלא אפשרי). באחד מההתקפים האלה ראיתי לשניה אחת את בן זוגי שחור לגמרי עם עיניים אדומות, מצמצתי וזה נעלם, אך התחושה האיומה נשארה למשך כמה דקות. אלו התקפים של שיגעון טהור.. אני יודעת להבדיל בין המציאות לבין הדמיון, אני יודעת שברגע שחוצים את הקו בינהם זה נחשב לניתוק מהמציאות, כשההתקפים האלו עוברים, אני יודעת להבדיל, אבל כשאני בהם, אני תמיד כל כך מפחדת שאני אתקע במצב הזה.. אני התאמנתי כל חיי בלשים מסכות כדי שלא יראו שאני שונה, ואני טובה בזה. אך בהתקפים האלה זה בלתי אפשרי, למזלי הם קורים רק בלילה והיחיד שעד להם הוא בן זוגי האוהב. אני לא הולכת לטיפול, משהו בי מונע ממני לעשות את זה גם כשאני מחליטה ללכת. אני אשמח להבין אם יש שם להתקפים האלו כדי שאוכל לחקור על זה, אולי זה אפילו יתן לי את הדחיפה ללכת לטיפול, כי כרגע אני פשוט עומדת במקום? בכל תחום בחיי ולא רק בזה. תודה מראש.