מיואשת ..

שלום, אמי מזה שנים רבות סובלת ממחלת הדיכאון עם כמה ניסיונות אובדניים בעברה. המחשבות האובדניות מלוות אותו כל יום, אך מעורבת בזה גם שתיית אלכוהול בכמות קטBה שאחריה מגיע ניסיון אובדני. אנחנו מנסים להשיג לה עזרה אך אנו מתלבטים האם יש לה גם בעיית אלכוהול... היא יכולה, נגיד, בתקופות של רגיעה להעביר חודש ללא אלכוהול אך בתקופה של לחץ נפשי, מסוגלת לשתות כל יום כמה לגימות מתוך ידיעה שזה משבש לה את התפקוד ומעצים את הרצון לסיים את חייה(שילוב של הכדורים הפסיכיאטריים ואלכוהול) לצורך העניין- בימים האחרנים היא שותה בקבוקון ספירט!!! קטן כל יום כי אנחנו מעלימים את השתייה החריפה... אני מתלבטת כי 1) היא שותה כמויות מאוד קטנות בדר"כ 2) זה לא על בסיס יומי ובתקופות רגיעה שולטת בעצמה 3) זה לא עושה לה טוב- היא שונאת את התחושה שזה עושה לה , מצד שני אבא שלי טוען שהיא לא מסוגלת לראות אלכוהול ולא לשתות... ואתמול לאחר ששתתה בכתה ואמרה לי שהיא לא שולטת בזה והתחננה לעזרה. לדבריה היא נעלה את עצמה בחדרה אתמול עם כדורים וכמעט שתתה וזה מאוד מבהיל אותה. חשבתי לקחת אותה לאשפוז יום, אבי חושב שהיא צריכה גמילה מאלכוהול קודם... מה דעתך? אני חושבת שהאלכוהול היא פשוט דרך בשבילה להוציא לפועל את הרצון להתאבד- זה נותן לה אומץ. בתפקידי אני עובדת עם בתי חולים פסיכיאטריים ויודעת בוודאות שאימי לא מתאימה לשם- היא בתפקוד גבוה, האם אשפוז יום יכול לתת מענה במצב כזה? חשוב לציין- אימי נמצאת במעקב פסיכיאטרי רציף ונוטלת את הטיפול התרופתי כמו שצריך. המחשבות האובדניות מגיעות בתקופות שקשות לה וסביב אירועי לחץ כגון האזכרה של אימה, שיפוצים שעושים לה בבית עכשיו וגורמים לה לסטרס וכד'. יש תקופות מאוד ארוכות שהיא בסדר, אבל אנו בתחושה שהיא פצצת זמן מתקתקת וחושבים שהיא חייבת עזרה רציפה- רק לא יודעים באיזו מתכונת.. תודה מראש