עומס של תרופות
דיון מתוך פורום בריאות הנפש
שלום, לפני כחצי שנה הייתי בטיפול אצל פסיכיאטרית שרשמה לי סרנדה, וציפרלקס (לא במקביל) כשהכדורים הללו לא השפיעו עברתי לפסיכיאטר אחר. הפסיכאטר הנוכחי שלי רשם לי למוג'ין 100 מג, וולבטרין 150 מג. ממה שחקרתי באינטרנט הלמוג'ין היא תרופה להפרעה דו קוטבית, והוולבטרין היא תרופה לדיכאון חמור. לפני חודש איבדתי את אבא שלי ממחלת סרטן ממושכת ואלימה. מאז שהמחלה החמירה היו לי התפרוציות זעם. זו הסיבה שהגעתי לקבל עזרה, התפרצויות זעם. בהתחלה הבנתי שבגלל שאני ADHD ההיפראקטיביות שבי היא שגורמת לכל קריזה להיראות כמו סוף העולם. כמו שאני היפראקטיבית שמחה כך אני היפראקטיבים כועסת או עצובה. 1.האם אני א, ADHD. ב,דו קוטבית. ג,דיכאון חמור. ד, אף תושבה לא נכונה. אשמח להבין למה הפסיכיאטר דוחף לי מחלות, לי זה הרגיש כתגובה לטראומה ואובדן. 2. בעתיד, במידה וזו אכן בעיה דו קוטבית, האם אצטרך ליטול כדורים כל חיי?
קשה לי לדעת לפני שאני בודק אותך מבחינה נפשית אני מעריך כי קבלת למוגין לאזון מצב הרוח ולחיזוק התרופות נגד דכאון , כל מי שמובחן כסובל מפרעה דו קטבית יש לשקול לקחת התרופות לתקופה ממושכת אפילו לכל חייו ,