התנהגות באבל

שלום רב אני בת 45 לפניי 8 חודשים אבדתי את אימי שהייתי מאוד קשורה טיפלתי בה אחריי שעות העבודה הייתי יושבת איתה רופאים טיפולים מסתכלת עליה במשך כל היום במצלמות שהתקנתי בטלפון ויתרתי על חגים בשביל להיות איתה כשכל האחים היו מטיילים כאב למ לצאת והיא בבית ויתרתי על הרבה והקרבתי הרבה תמיד חשבתי שאם תמות לא אוכל להמשיך את חיי אבל לצערי זה לא קרה ההתחלה הייתה מאוד קשה ועם הזמן לצערי הוא עשה את שלו פתאום בחגים מארחים אותי מעולם לא אירחו כי הייתי עם אמא פתאום אני מטיילת לא ציפיתי מעצמי שזה מה שיהיה חשבתי שאהיה מאוד עצובה וארזה ואהיה בדכאון אחרי שאני עושה משהו כמו לטייל אני נורא מתחרטת יוצא שאני מזמזמת שיר ואז שואלת את עצמי מה את עושה את באבל נכון אני לא צובעת שיער ולובשת בגדים כהים חשבתי שהחיים יעצרו וזה לא קרה ופוחדת שהשנה תגמר והכל ישכח ואני צוחקת לפעמים זה מפריע לי נורא מה עושים?? אנא עזרתכם