חוסר הצלחה
דיון מתוך פורום בריאות הנפש
אני בחור בין 35,ובעיתי היא שמעולם לא חוויתי הצלחה כל שהיא. אני עובד 10 שנים באותו מקום עבודה ולא מרוצה. אני גם רווק ללא זוגיות מידי פעם יש דייטים שלא מובילים לכלום. מנוי בחדר כושר אבל לא הולך בצורה סדירה אף פעם,וכתוצאה מיכך חש תיסכול עמוק מישום שאני מאמין גדול בספורט. אני ממש מרגיש "שהסוללות" של המוטיבציה התרוקנו,וזה כולל עייפות.אני כל כך רוצה לעשות דברים אבל מרגיש שאני נמצא בצד והחיים עוברים. הצלחתי להפסיק לעשן "בכח" לפני 3 שנים ועדיין מחזיק מעמד גם "בכח".לציין שכבן יחיד טיפלתי שני הורי בשנים האחרות(אולי הדבר היחיד שהצלחתי) ושנהם נפטרו לאחרונה בהפרש של שנה. אני יודע שלא ניתן לאבחן באינטרנט, מה יכול להיות הכיוון? האם תרופות? אימון?פסיכולוג? בכל מיקרה רימוטיב מרופא המשפחה לא עזר. האם ישנה תרופה שיכולה להגביר מוטיבציה.? בכבוד רב אודי
יכול להיות שזה קשור לביטחון העצמי הירוד שלך? למה שלא תנסה קואוצ'ינג או אפילו טיפול פסיכולוגי שנקרא CBT ? זה ידוע כטיפול טוב לאנשים עם בטחון עצמי ירוד מאוד ויש לך גם מטפלים צמודים שיוצאים איתך לשטח ( אגב הוא גם מהיר לעומת טיפול פסיכולוגי רגיך=ל)
היי שרונה לא ציינתי אבל ניסיתי הכל אימון,פסיכותרפיה,לא עזר. אמנם CBT עדיין לא,אבל אני מסופק אם זה יעזור. כנראה שאני אדם שלא נלחם עד הסוף, אני קצר סבלנות. כלומר אם הספורט לא מביא אותי לחיטב הגוף לדוגמא אז אני מתייאש, ולא הולך קבוע.דוגמא נוספת יצאתי לשניים או שלושה דייטים וזה לא הלך אז נמאס לי. ואז הכל מתעכב. בברכה אודי
התחלה בדברים קטנים לאורך זמן. אבל יש קושי שזה דברים קטנים ונראים לא חשובים, אז צריך להיות חזק, ואז מקבלים סיפוק מההתמדה. כך בונים בנין לבנה ועוד לבנה וזה לוקח זמן ובסוף יש תוצר. אודי, אתה לא יחיד בכך. והנטיה שלנו לבסוף זה להתיאש וגם לקחת את תוית ה'לא יציב' ו'לא עקבי' וגמרנו. חבל, אפשר לעשות כל כך הרבה עם סבלנות ולראות בחוש יציבות. וכאמור להתחיל בקביעות בדברים קטנים. אוכל להרחיב לך אם תרצה במייל. מחזיק אצבעות.