כואב ודואב

אז זהו, שקיוותי שאף פעם לא אגיע לכתוב בפורום הזה, אבל לצערי הרב אני כאן (אל תעלבו, אני מניח שאיש מכם לא באמת היה רוצה להיות פה). אני כמעט בן 30. בגיל 20 לערך, בצבא, זה התפרץ. עם השנים לבש צורות ופשט צורות, עבר מנושא אחד לאחר, אבל זה תמיד נשאר שם: תמיד משהו מטריד, משהו גורם חששות, משהו הורס את איכות החיים. מאז גיל 20 בגלל חרדות אני לוקח פקסט (כדור ביום). היו שנים שהיה לי בסדר יחסית, שקט עד כמה שאפשר. בשנתיים האחרונות העסק קרס. ה-ocd שלי קשור לנטייה מינית. אגב, עד שלא נכנסתי לפורום הזה חשבתי שאני היחיד בעולם שסובל מזה, אבל מתברר שלא. לפני שנתיים התחלתי לעבוד במקום עבודה רווי בהומוסקסואלים, מה שהחמיר מאוד את מצבי, שכן זה גורם גירוי לOCD כמעט בכל רגע נתון. זה הגיע עד כדי טירוף כך שאני כבר לא יודע אם אני הומו או לא. האם הכל חרדות או שאולי אני באמת ובתמים הומו? יש לי חברה שאני אוהב וחי איתה, ומעת לעת, כמו כל זוג נורמלי, גם מקיימים יחסים. ולמרות זה האו סי די הזה הורס את חיי. אני כבר שוקל ללכת לטיפול. אשמח לתמיכה/הצעות/סיוע/איך בוחרים מטופל, האם מישהו חווה את זה והאם, למען השם, אפשר לצאת מזה? אני