דיכאון מאד קשה.

שלום..אני בת 54 נשואה +3 גדולים.עברתי המון קשיים בחיי והנפש כבר לא מכילה יותר. כל מה שכתוב על דיכאון - "נכתב עליי". המון סוגים של תרופות פסיכיאטריות ללא כל תועלת. כרגע אני מקבלת סימבלטה 60 מג בבקר + קסנקס XR 1 גר + נורמיטן ( בשל פעימת לב מיותרת ). עכשיו הוסיפה לי הפסיכיאטרית עוד 30 מג סימבלטה לערב לפני השינה. במשך היום המצב שלי קשה ביותר..אני לוקחת לוריוון להרגעה והוא היחד שמשפיע. כעת סיגלתי לי לקחת 2 לוריוון בסביבות 11 בבקר וככה אני מתפקדת ועוד 2 לוריוון אחה"צ להמשך התיפקוד. ניסו עליי ציפרלקס, ויאפקס, סרנדה, ועוד כדורים מהדור הזה. כלום לא עוזר. בזמן האחרון המצב ממש החמיר אני מסתובבת ובוכה ...החיים איבדו את משמעותם..כלום לא משמח אותי......אני מרגישה בודדה עייפה וחסרת כוחות. התייעצתי עם פסיכיאטרים שונים..הייתי בטיפול פסיכולוגי ועדיין ממשיכה בלי להרגיש כלום. אני חסרת אונים גם בעלי..עליו הכל יוצא......הגעתי למצב אל חזור...חשבתי לאשפז את עצמי..........מה לדעתך עליי לעשות?? אני נגמרת. וחבל.

מתוך מה שאת כותבת, לא רואים כאן דכאון עמיד, אלא דכאון רגיל אכן קשה לך מאד, אך לא שמצריך נזעי חשמל וכיוצ"ב. מתוך דברייך ניכר שעיקר המענה שאת נותנת לעצמך זה דרך התרופות. הבעיה היא וזה הדבר שכולם לא רוצים לחשוב עליו, התרופות נותנות מענה חלקי ביותר, וגם אז לולי עקירת הדכאון משורשו, הוא יחזור שוב ושוב, ואז יוסיפו שוב תרופות, וחוזר חלילה. ואז את באמת מותשת כמו שאת מתארת. לכן, גם 'בריחה' לאשפוז אפילו אשפוז יום, אכן תקל עלייך בחודשים הקרובים, אבל ברור שעוד שנה תרגישי את כל מה שכתבת כאן. רק ביתר שאת, כי כבר ברחת ושוב זה חוזר.. לכן, לעקירת הדכאון באמת, ודוקא מתוך דברייך שאת מתארת חשיבה דכאונית ולא הרגשות דכאוניות ז.א. המענה התרופתי הוא יותר כשכבר החשיבה הדכאונית חדרה למערכת המוח והבן אדם גם אם יהיה משהו משמח הוא כבר כבוי [מתוך ההרגל, לא שיש באמת כזה דבר בנפש או במוח]. אבל את מתארת ברור את היאוש, התסכול, החוסר אונים. וכאן דוקא המענה הטיפולי הוא הנכון. ואני מתכוין לטיפול סיביטי, קוגניטבי התנהגותי, שמלמד אותך כמו ''עיוותי החשיבה'' שתוכלי לשלוט בדכאון על ידי הבנה שהמחשבה המסויימת גם אם היא מדכאת [כמו הלכתי והחנות היתה סגורה! וואו, נמאס לי מהחיים!! איזה עולם מדכא!!] היא תשאר בפרופורציה נכונה, ואת שולטת בזה, ויהיה לך מיד הקלה. וכך הלאה. אמליץ לך מאד על הספר "בוחרים להרגיש טוב" של ד"ר ברנס. ומן הסתם עדיף להמשיך ביחד עם מטפל מקצועי. בהצלחה