סליחה על האריכות, תודה מראש

שלום. לפני כשלשה חודשים הופנתי לפסיכיאטרית בעקבות כך שהרגשתי שיש לי תלות בחבר ובאופן כללי היו לי הרבה הסתפקויות בנושא האמונה שלי באלוקים,נדודי שינה תקופה ארוכה ועוד.הפסיכיאטרית טענה שיש לי אובבסיות ורשמה לי פאקסט שאח"כ הוחלף לפבוקסיל-2 כדורים של 100 מ"ג.בפגישה אחרת היא טענה שהיא מבחינה בהתנהגות שמתאימה להיפו מאניה ורשמה גם ריספונד אחד שהחליף אחד מכדורי הפבוקסיל.לאחר כמה שבועות שהיה בסדר יחסית התחילה אצלי תחושה רעה שקשה לי להסביר,מן חוסר אונים חזק עם פחד ועצבות.עד שלילה אחד ממש הרגשתי שאני לא יכול לשאת את זה יותר התמלאתי בצער יותר ויותר עד שממש הרגשתי שאני עומד להתעלף מרוב הצער. לקחתי אסיוול שבמקרה נשאר אצלי ונרדמתי .לאחר מכן הייתי בדיכאון כמה ימים.בביקור אצל הפסיכיאטרית היא טענה שזה סוג של חרדתיות ואובססיה והעלתה את הפבוקסיל שוב לשניים והחליפה את הריספונד בסוליאן ,והביאה לי ווהבן למקרי חירום.יש לציין שאני משלב בטיפול אישי עם אדם לא מוסמך שנחשב למבין בתחום אך אני מרגיש שהוא לא עזר לי כלל.ולסיכום מאז אני קם כל בוקר עם תחושה נוראית ועכשיו שרוי בדיכאון שאני מאמין שהוא זה שמביא לחולשה כללית ועייפות. אפשר לומר בהחלט שמצבי גרוע בהרבה מלפני שהתחלתי בטיפול. השאלות הם: 1.האם מהתיאור שלי עולה בעיה שונה או שאכן היא צודקת באבחנה שלה?2. האם יש אפשרות להפסיק עם הכדורים או שכבר מאוחר מידי בשלב זה?3. מה הסיכוי שהכדורים לא נכונים? 4. שהם אלו שגרמו לי לתופעות החדשות? (חרדה ודיכאון ) 5.מה היעילות של התחליף הטיבעי?