מה לעשות??

היי, אני בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה וחצי עם הפסקה בגלל חופשת לידה של המטפלת, נכנסתי לטיפול בשל חרשות שהיו משפיעת על החיים שלי במקרים מיוחדים למשל מבחנים, הצגות, ראיונות, התחלתי הטיפול והדברים התפתחו יותר שנינו הטיפול לטיפול פסיכודינאמי שהמטפלת ראתה שיש לי בעיות לקשר בין אישי ותוך אישי, עברנו הרבה משברים בטיפול לפעמים למשך חודש הייתי באה לטיפול ולא הייתי מצליחה להגיד כלום מאכזבה מהמטפלת ואצא במצב מאוד גרוע,נתנה לי כלים היו עובדים לתקופה מאוד קצרה ואחרי כך מצבי יתדרדר היינו נפגשות רק פעם בשבוע המטפלת ראתה שזה לא מספיק אבל לא יכולתי להוסיף בגלל מצב כלכלי, לאחרונה הציעה לי טיפול פסכיאטרי או מעורבות ההורים או שיחה טלפונית באמצע השבוע עם תשלום, כי פרצתי כל גבול שלחתי המון הודעות טלפונים עד אין סוף, סירבתי הכל הכל היה לי מחשבות אובדניות ואיימתי הרבה, המטפלת אמרה שיש לי קווים לאישיות גבולית, ואמרה שיש לי הרבה יכולות בכל התחומים חוץ מיחסים אישיים. . פעם דיברה עם אבא ואמרה לו שישים לב לי כי אני מאיימת לאובדנות כעסתי מאוד עליה והיה משבר גדול בטיפול. אחרי כך הלחיצה עליי מאוד או להפסיק את הטיפול או לבחור באחד האופציות בחרתי בסוף שיחה טלפונית למשך חודש ולראות את המצב, התחלנו בשבוע הראשון עזר לי מאוד מאוד לא צלצתי לא שלחתי הודעות והיא אמרה לי שיש שיפור מאוד משמעותי בשבוע השני שלחתי לה הודעה ואמרתי לה לא בא לי להשתמש בשיחה אמרה לי אם אין צורך לך אל תשתמשי, כאן הייתה הסערה התאכזבתי ממנה כי כל הכעס שלה והלחץ להשתנש בשיחה ואמרה לי שאסור לפספס שום שיחה איכזב אותי והיא אמרה לי שטעתה במקום הזה אז אני לא השתמשתי שוב בשיחות, וכאן הייתה התרדרות מאוד משמעותית משברים כעס, חרדות חזרתי להרבה הודעות וטלפונים עד שהיא לא עונה לי ואמרה לי אל תצפי ממני מכלום, אתמול שתיתי קצת אצטון ושלחתי לה ואמרתי לה את זה בעבר הייתי רק מאיימת והיא חוזרת אליי בטלפון אתמול ביצעתי והשפיע קצת עליי אבל נכנסתי מאוד לחרדה, היום דיברנו בשיחה ואמרה לי שאני צריכה לגשת לפסכיאטר אני מתנגדתמאוד לתרופות ומעדיפה למות מלקחת תרופות אמרה לי שלא חייבת בתרופות ואמרה לי לגשת רק לפעם אחד והיא תעזור לי בכל איך להתמודד והיא לא רוצה לזרוק אותי אלא לעזור לי כי היא לא יכולה להכיל הקושי שלי, אני גם בפגישות איתה וכאשר יש לחץ אני מרגישה בכאבים ביד וברגל שלי כמעט כמו שיתוק וכאבים חזקים ולפעמים הרגל שלי רועדת. אני מפחדת מאוד לא יודעת כלום לא רוצה ללכת לפסכיאטר מה יהיה?? מה הוא יעשה לי? למה זה חשוב??המשברים שלי קשורים ביחס שלי עם המטפלת אני אמות אם היא תזרוק אותי לכן אני עושה הכל בכדי שתהיה איתי אם היא תהיה איתי אני לא אפגע בעצמי אז למה צריך פסכיאטר?? מה התרומה שלו ואני ברור לא אשתמש בתרופות ופגישה אחד מה תעזה???אני רוצה את כל ההסברים אם אפש,האם אני באמת זקוקה לפסכיאטר?? אני בהרבה מצבים בעבודה בלימודים בכל אני מתפקדת טוב מאוד ואפילו מצויין ויש לי השגים מעולים והיא אמרה לי שאני מאוד חכמה דרך אגב אני בת 25 אקדמאית, רווקה, עובדת יש לי חברים ויוצאת המשברים שלי רק כשאהיה בבית ולבד. תעזרן לי מה אני צריכה לעשות??? היא אמרה לי שאני חייבת לפסכיאטר והיא תמשיך הטיפול עכשיו בכדי להכין אותי למפגש, אני מפחדת מאוד מה לעשות??