גמילה לילד בן 3.7

שלום רב, בני עדיין לא גמול. לדאבוני , נהגנו בשיטה כי כשהוא יהיה מוכן הוא יאמר... אז הוא אינו אומר ואפילו יש לי חשש שזה הופך למשהו כבר מקובע אצלו. לאחרונה אנו נוקטים בגישה של לא לשאול יותר מה הוא רוצה, אלא לומר לו בצורה אסרטיבית מה אנו מצפים ממנו, כי הוא כבר גדול ובוגר והוא כבר צריך לעשות צרכים בשירותים. בכל התנהגות עצמאית אחרת , הוא מיד מתוגמל בכל כבוד , על בגרותו .. התיעצתי הברבה פורומים, שאכן חיזקו אותי שאנו, ההורים אלו הצריכים להחליט ולא הילד. מבחינת המוכנות הוא עונה על כל הנקודות שאתה מציין. אבל... הוא מסרב לשבת על האסלה (עם ישבנון) או בסיר . הוא מתעלם מהנושא לחלוטין. לפעמים בתור משחק אני מצליחה לשכנע אותו לנסות לעשות פיפי בעמידה ( כמו שהוא רואה את אביו), בגינה לנסות להשקות העצים וכו... כמובן ללא הצלחה. זה ממש לא מעניין אותו.. כל יום אחה"צ כשהוא חוזר מהמעון ( ששם טוענים שאינו בשל עדיין) אני מחליפה לו לתחתונים ואומרת לו כי עליו לעשות הצרכים בסיר או בשירותים. הוא עושה קקי בתחתונים , ואפילו אינו מודיע, פשוט ממשך לשחק.. כאילו אינו קיים שם.. מה שכן , שמתי לב שכשהוא עומד לעשות קקי הוא מוצא לו פינה בבית ,לפעמים סוגר את הפינה במעין קירות דימיוניים כמו כסאות או צעצועים ... קורע ועושה צרכיו. אנו מרגישים שיש לו מעין פחד מהנושא ומעין מחסום. אתמול יצא לו פיפי בבגדים והוא החל לבכות. . באופן כללי הוא ילד מקסים, חברותי מאוד, שואל שאלות .., מתעניין, מוכן לנסות ולהתנסות בכל דבר . הוא מוצץ אצבע, ולאחרונה החל לומר שעליו להוציא האצבע מהפה , ילד מבין ענייין. מחקה את אחותו בכל דבר כמעט , חוץ מזה. לא יודעת איך לעזור לו לפרוץ המחסום..