פחד מבתים מסוימים?
דיון מתוך פורום טיפת חלב
יש לי בת מקסימה בת 4 חודשים. האחות בטיפת חלב אומרת שהיא מפותחת מאוד לגילה. כבר בגיל חודשיים היא עשתה פעולות כמו לשלב ידיים, לאחוז בחפצים, לשחק עם האצבעות שלה, להרים ראש למעלה כשהיא שוכבת על הגב, היא עושה פעולות של תינוקת יותר גדולה לגילה. הכל טוב ויפה. אבל יש דבר אחד שמפריע לי: תימד אבל תמיד שאנחנו נוסעים לחמתי או להורים שלי, היא מתחילה לבכות.. לצרוח.. לא רגועה.. אני מנסה להשכיב אותה לישון באחד מהחדרים בבית של הוריי או של חמתי אבל היא לא מוכנה לישון, היא בוכה, היא היסטרית. לא מוכנה להישאר במקום אחד לבד בלי שאני ארים אותה. רק בידיים שלי היא נרגעת במקומות זרים.אני שמה אותה על הכיסא המתנדנד שלה בסלון יחד עם כל המשפחה והיא בוכה, היא רוצה שאני ארים אותה. כשאני מרימה אותה היא נרגעת. ואחרי כמה שעות שאנחנו חוזרים הביתה (לבית הפרטי שלנו) פתאום היא מתחילה לחייך, הפרצוץ שלה פתאום משתנה מקצה לקצה. היא מתחילה לצחוק, לא בוכה, משתפת פעולה, חייכנית.. ורק לפני כמה שעות היא צרחה כשהתארחנו בבתים אחרים. מה הסיבה? ואיך מונעים?
שלום "אני",את מתארת מצב שמתאים יותר לגיל 6 חודשים- אך כפי שציינת ביתך בת ה4 חודשים מפותחת לגילה ובהחלט יתכן שהיא מקדימה את בני גילה גם באבחנה בין זרים לבין מוכרים. באבן התפתחות זאת של אבחנה בין זרים לבין מוכרים - התינוקות -חלקן נוטים להסתכל על האדם הלא מוכר(גם סבתא שלא היתה נוכחת בקרבתה לכמה ימים היא מוגדרת כ"זרה")ורק אחרי כמה דקות לחייך אליהם, וחלקן יתחילו לבכות מיד כאשר נמצאים בנוכחות אדם "זר". דרך אגו, זה גיל שסבתות נעלבות - כי איך יכול להיות שהנכדה הקטנה כל כך לא מרוצה לראות אותם?!אך צריך לזכור שזהו שלב התפתחותי תקין לחלוטין - והגיל הנפוץ ביותר לכך הינו גיל 6 חודשים. כדי לנסות למזער את ה"זרות" - כדאי להזמין את הסבתות/סבאים להיות איתכם כמה שיותר ואז הדמויות הללו הופכים להיות "מוכרים" ופוחתת הבכי. אך השלב ההתפתחותי הבא סביב גיל 9 חודשים רק "מסבך" יותר את העניינים כי זה גיל בו מתחילה חרדת נטישה - ואז גם אם ביתך נמצאת בקרבת אנשים המוכרים לה - אך את עזבת לחדר אחר- היא תתחיל לבכות. ושוב צריך לזכור שזה חלק מהתפתחות נורמלית.