בחזרה לרחם
דיון מתוך פורום טיפת חלב
בתי בת שנה ו- 11 חודשים. לאחרונה מגלה סימנים של חרדת נטישה מטורפת, בעיקר מצדי, כלומר כל הזמן מבקשת את אמא, הילדה אומרת לעצמה בבכי "תיכף אימא תחזור" כי כנראה זה מה שאומרים לה בגן, בוכה כשהיא עם אבא (מיותר לציין שזה מאוד מתסכל את האבא שמתפקד כאב מאוד מעורב ופעיל). לפני 3 שבועות עברנו לדירה חדשה ולפני שבוע וחצי התחילה גן חדש. מה עושים?? איך מתמודדים עם המצב הזה בלי להעצים את זה? איך אני אמורה להתמודד מולה? האם אני אמורה להתנהג בצורה אחרת? לתת לה יותר תשומת לב? תודה וערב מקסים
יערית שלום, מבחינה התפתחותית חרדת הנטישה הקלאסית מתחילה סביב גיל 9 חודשים. אח"כ היא יורדת בחריפותה, אך סביב גיל שנתיים שוב יש PEAK וביתך בדיוק גם התחילה בגיל זה גן - אז החרדה התעצמה עוד יותר. חשוב כל הזמן להגיד לה כשאת מביאה אותה לגן - שאחרי העבודה את תחזרי, וכאשר את באה לקחת אותה מהגן להגיד לה" תראי , כמו שהבטחתי לך - הנה חזרתי!". לחזור על המילים הללו - כל יום - היא זקוקה להבטחה הזאת, ולהרגעה המונוטונית במשפט הזה - וכך היא תצלח את התקופה . אם יש לה חפץ מעבר - כגון מוצץ, חיתולי, צעצוע אהוב וכו' - זה יכול להקל עליה את שעות הפרידה ממך - וכדאי לשאול אותה אם היא רוצה לקחת את אותו החפץ איתה לגן. ולגבי חרדת הנטישה כשהיא גם עם האבא - גם לו כדאי להגיד לה שאמא תגיע - יותר מאוחר - וכשאת מגיע - להגיד לה - את רואה כפי שהבטחתי - אמא הגיעה! ולזכור -זה שלב התפתחותי וזה לרוב עובר! שתהיה לכם שנה של התחלות חדשות קלות!
מנהל פורום טיפת חלב
